הדרכה – חנה סנש, שדות ים וקיסריה

 

בקצה קיבוץ שדות ים נמצא מתחם המוזיאונים. מוזיאון חנה סנש  המחודש ובו תצוגה מרהיבה וסרט מרתק על דמותה וחייה-ומולו ממש מוזיאון עתיקות קיסריה, ובו כמה מהממצאים הנפלאים ביותר שנמצאו בקיסריה, בים וביבשה ובתוכם שברי מצבות בני מאות שנים מבית העלמין היהודי המקומי העתיק. בין היתר מצבה של החזן עם שמו.

זה סוד עוצמתו של המקום : החיבור בין ישן לחדש.

במקום בו התקיימה קהילה יהודית משגשגת לאורך מאות שנים ,ופסקה אי שם לקראת סוף האלף הראשון , קהילה שבה חי ופעל רבי אבהו ובה הוצא להורג רבי עקיבא-מאות שנים אחר כך נמשך חוט החיים היהודיים בסוף המאה העשרים עוד בטרם הקמת מדינת ישראל, עם הקמת קיבוץ שדות ים בפקודתו הישירה של דוד בן גוריון ,ושמיקומו הראשון היה מעל האמפיתיאטרון שעוד לא נחשף.

בסמוך לאותו נמל עתיק וגדול שבנה המלך הורדוס, הראשון בעולם שנבנה לא במפרץ טבעי אלא בבניה אנושית של אלפי עבדים ופועלים- הגיעו אוניות המעפילים ובעזרת הפל"ים הביאו יהודים חזרה לארצם. ובאותו מקום ממש היום משגשג מרכז ימי של שייטים שמייצר אלופי עולם בשיט.

הישן מתחדש.

חנה סנש כתבה ביומנה: " רעיון אחד מעסיק אותי ללא הרף: ארץ ישראל.כל מה שקשור בשאלה זו מדבר אל ליבי.

השאר- אינו חשוב.

לא אפריז אם אכתוב שהדבר היחיד אשר עמו אני חיה ואשר מרתק אותי כולי הוא- הציונות.אני נוטלת לי עכשיו את הזכות לראות רק את עצמנו : את היהדות את ארץ ישראל ועתידה" " אני מרגישה שעכשיו אני יהודיה בעלת הכרה, ובכל מאודי. אני מתגאה ביהדותי ומטרתי לעלות לארץ ישראל ולהשתתף בבניינה.הכרתי הברורה כי זהו הפתרון היחיד של הבעיה היהודית וכי המפעל הנהדר בארץ ישראל הולך ומוקם על יסוד איתן. " אני רואה גרעין בריא וחזק בתוך כל הסבך של היישוב. הרס מוחלט אי אפשר שיבוא!"

כך כתבה ביומנה בביטחון מוחלט ,נערה- אשה צעירה בתחילת שנות העשרים לחייה ואחרי שחיתה רק חמש שנים בארץ ישראל.

מניין שאבה את דבקותה בציונות ואת הביטחון הגדול בעתיד הארץ והמפעל הציוני?

מאין שאפה את הכח העצום למסירות נפש בפועל ממש בצניחה אל הונגריה מולדתה כדי להציל יהודים ולהביא עולים?

בלי כל ספק מאבות אבותיה- אבותינו , מרבי עקיבא ורבי אבהו ואחרים .

הראי"ה קוק כותב במכתבו המפורסם לבני עקיבא:

"והשלישית היא מדת רבי עקיבא המיוחדה, שהיא מתעוררת עכשיו בזמן צמיחת הישועה, להיות לנו לאור עולם, התלהבות ומסירות לחזק כל חזון של גאולה ותחיה לישראל וארצו. ודווקא מפני שהחזון בשעתו נכשל, ובר כוכבא נפל ועמו נפל ישראל בבחינת חירותו הלאומית, בטוחים אנו כי תורת אמת אשר בפה קדוש יבוא תור לה, והתור הזה הולך ובא, ולא תקום פעמיים צרה, ולא לחנם לחם ישראל מלחמת קיומו ונצחו עד דור אחרון ועד בכלל.

 

לכו אחים ובנים חביבים בכח זה, בכח ד' גואל ישראל, אל ירך לבבכם, אל תערצו מכל קולות של צווחות וקל גסים. ד' עמנו, ובשמו ותורתו נדגול ונעשה חיל, לקרבת גאולתנו ופדות נפשנו, בישע צור ישראל אשר הננו לעדי עד עמו וצאן מרעיתו. בברכה, חיים, שלום, חדות רוח וקושט סלה.

 נאמן אהבתכם אברהם יצחק הכהן קוק

בניגוד לרבים אחרים שראו במרד בר כוכבא , שנתמך על ידי רבי עקיבא ובשלו נתפס למלכות רומי והוצא להורג בקיסריה,כישלון חרוץ לדורו ולדורות- הראיה קוק מלמד שאולי לא מלח המרד לדורו-אך לדורות הוא השאיר מורשת של גבורה ומסירות נפש חקוקה בלבבות העם, וגבורה זו יוצאת לפועל עכשיו עם צמיחת אור הגאולה וחזרת ישראל לארצו.

במקום אחר, מגד ירחים כתב הרא"יה: גבורת אמת תימצא רק במקום שאור אלוהים שמה"

נראה שגם בכתביה של חנה סנש עצמה ניתן לראות כי חשבה כך בעצמה.

בשיר " חנוכה" היא כתבה :ימי סבל מצריים, ממלכת יוון ,ואת כחותינו לא שיבר כל שולטן. נשאנו תורתנו ממקום למקום, ממנה שאבנו אמונה ותום. נדדנו בישימון רעבים מרודים, אך איתנו אלוהים- לא היינו גלמודים."

חנה סנש וחבריה שאבו את כח מסירותם מרבי עקיבא שחי באותו אזור בקיסריה כאלפיים שנים קודם,בין אם שמעו ולמדו עליו ועל פועלו ומורשתו ובין אם לא.

 

 

בשירה המפורסם כתבה חנה סנש:

אשרי גפרור שנשרף והצית לבבות

אשרי הלהבה שבערה בסתרי לבבות

 

את השיר הזה היא כתבה ממש בימיה האחרונים, כשכבר היתה אחרי הצניחה ולקראת הכניסה להונגריה, השיר האחרון שכתבה כאדם חופשי לפני שנתפסה והוצאה להורג, ומסרה את הדף לראובן דפני חברה כשכבר ידעה וחשה שהוא יהיה מעין צוואה לדורות.

ברור שבשיר היא מתייחסת לעצמה ביודעה שהיא כגפרור שעשוי להישרף אך בכך יצית לבבות בלהבת קודש ציונית אמונית.

היא מתייחסת אל הלהבה בערה בסתרי לבבה , להבת אש קודש  ש  ל אהבה יוקדת לעמה ולארצה-את הלהבה הזו ירשה מלהבת ליבם של רבי עקיבא ובר כוכבא, להבה שעברה בירושה בלבבות יהודים ןחיברה אותם לקודש לעם ולארץ גם אם גדלו במשפחות משכילות רחוקות בגלות הונגריה  כמו חנה סנש.

חנה סנש חיתה חיים קצרים ונהרגה עקד"ה כשהיא בת 23 בלבד.

אך בחיים קצרים אלה השאירה מורשת מופלאה בכתב לדורות.

הטביעה חותם ענקי בנצח.

חותם של תפילה- אלי אלי....

חותם של מסירות נפש

חותם של ייעוד ושל שליחות.

 

חותם ששוזר את העם היהודי העתיק להתחדשותו במדינת ישראל , לאחר שנות אלפיים.