חלוני הרקיע

  ד                                           אסירי התקווה-מן התנ"ך להמנון הלאומי "ספר דברי הימים ,האחרון בכתבי הקודש ,איננו האחרון לדברי ימי ישראל. אל שני חלקיו הקטנים-עוד עתיד להצטרף חלק שלישי, אולי רב וגדול בערכו מן הקודמים.   ואם ראשיתו של אותו ספר הוא " אדם שת נח" ,וסופו הכרזת כורש שגרמה להביא אחרי שלש מאות שנה את בשורת הגאולה לעובדי האלילים העתיקים – בלי ספק תהיה ראשיתו של החלק השלישי ההכרזה של בלפור , וסופו-הכרזה חדשה , בשורת גאולה לכל המין האנושי. " אלו הם דבריו של המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק , בסוף נאומו בפתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים.   ביאליק רואה את קיבוץ הגלויות והקמת המדינה   כהמשך ישיר לקורות ישראל בימי התנ"ך. ביטוי סמוי מעניין לכך, הניתן ברמיזה עבה, ניתן לראות בשם שנתן נפתלי הרץ אימבר ,לשיר שחיבר " תקוותנו" ,ושנבחר אחר כך על ידי הקו...

  לאחרונה יצא לאור ספרו של הסופר ומבקר התרבות ד"ר גדי טאוב – "ניידים ונייחים: מאבקן של האליטות הישראליות נגד הדמוקרטיה הישראלית".   בהקדמת ספרו מבקש טאוב להגדיר את המאבק המתחולל כיום בעולם בין שתי גישות – ניידים ונייחים.   "החלוקה לניידים ונייחים ...אינה הבחנה אידיאולוגית. היא הבחנה סוציולוגית, ובמובן חשוב גם מעמדית.   הניידים אינם תלויים במקום מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית. רבים מהם יכולים להעתיק את חייהם ומקום עבודתם כמעט לכל מקום שבו אפשר לחבר את המחשב הנייד לאינטרנט. הנייחים לעומת זאת הם תבנית נוף מולדתם, אחוזים בשורשיהם במדינות לאום בכל המובנים האלה, ולא פחות חשוב מזה במובן הפוליטי. כל החלשה של מדינת הלאום מאיימת להחליש את יכולתם לקחת חלק בעיצוב גורלם. הפרויקט הגלובליסטי מאיים עליהם בממדים רבים". במילים אחרות, לדברי טאוב, העולם נחלק בין "ניידים" ל"נייחים" – בין מי שרואה עצמו כאזרח העולם הגדול ואיננו תלוי בגורמים מקומיים כלשהם, לבין מי שחייו תלויים במקום מסוים, תרבות מסוימת וחברה מסוימת. ונראה כביכול שמדובר בקבוצה מק...

  בן גוריון והבודהיזם בן גריון היה לא רק איש מעשה מנהיג ועורך דין בהשכלתו, אלא גם איש ספר ורוח סקרן ועסק רבות בבודהיזם. יחסו של דוד בן-גוריון כלפי הודו והבודהיזם מצביע על גישתו האוריינטליסטית. גישה זו ניכרה בראש ובראשונה בהפרדה שעשה בן-גוריון בין הבודהיזם, שאותו זיהה עם רציונליות ועם ערכים פילוסופיים מערביים, לבין ההינדואיזם, שאותו ראה כבעל פן מיסטי ומזרחי — ועל כן נחות יותר. כמו אינטלקטואלים רבים הנמשכים לרוח ,גם בן גוריון התרשם מאוד מהחיפוש הבודהיסטי אחר האמת ומהרציונליזם של הבודהיזם הדרומי. הרשימה אותו העובדה שלא צריך להאמין בשום דבר על מנת להבין את הבודהיזם, והוא נהג לומר "בודהא כפר במציאות האל או האלים, הוא אפילו לא האמין בקיום נשמה, ותורתו היתה כולה תורה רציונלית ומוסרית ביסודה". הוא אמנם לא דבק בתרגול הבודהיסטי כפי שהקפיד על תרגיליו של פלדנקרייז, אבל הפילוסופיה והמוסר הבודהיסטיים הותירו בו את חותמם. הוא בחר שלא להתמקד בצד המיסטי של הבודהיזם ותירגם את המונח " enlightenment " כהתפקחות ולא כהארה. בן גוריון הושפע לא רק מהבודהיזם אלא גם מהפילוסופיה ההודי...

  כימי העץ ימי עמי.......   תובנה לטו בשבט ראש השנה לאילן -ולחיבור העם והארץ. סיפר הרב דוד אמיתי :לפני כמה שנים, הלכתי ברחובות ירושלים באחד מימי שבט החורפיים, ופגשתי את הרב ישראל אריאל, אף הוא מיצהר. שאלתי אותו: "ר' ישראל, אולי תספר לי דבר תורה מחזק לט"ו בשבט?". הרב ישראל אמר לי: "אספר לך סיפור שיחזק אותך יותר מכל דברי התורה שאוכל לומר לך". וכך סיפר: "לפני כמה שנים השתתפתי בהרצאה של יוצא האצ"ל. לאחר ההרצאה ניגשתי לשוחח איתו, והוא אמר שהוא מבולגריה. התפלאתי, כיון שבבולגריה לא נשארו הרבה יהודים דתיים. שאלתי אותו, והוא ענה שאכן, הוא הגיע מבית שכמעט לא ידע דבר על יהדות. לא פסח, לא שבת ולא חנוכה. שום דבר. 'רק פעם בשנה, באמצע החורף, היה אירוע מיוחד: סבתא היתה מזמינה את כל המשפחה לארוחת ערב חגיגית שבה אכלו הרבה פירות. בארוחות האלה היא סיפרה שהלילה הוא יום ההולדת של העצים, ולכבוד היום החגיגי, בחצות הלילה - העצים מנשקים זה את זה. הייתי אז ילד קטן, והשתוקקתי לראות את הנשיקות. התאמצתי מאוד והמתנתי ער עד חצות הלילה. ברגע המיוחל יצאתי החוצה בציפי...

  לפרשת וישלח                         הסולם העולה מיעקב לישראל   בפרשת וישלח חוזר יעקב מגלות לבן לארץ אבותיו ולמפגש עם עשיו. בנקודת זמן זו, על סף הכניסה המחודשת לארץ ישראל לאחר גלות ארוכה- מקבל יעקב את שמו החדש והעיקרי: ישראל. שם שמכאן ואילך ילווה את בניו של יעקב ויוצמד לעם שצומח מהם לאורך הדורות . בספרים מובא שלשני השמות של יעקב יש קשר לכך שנשא שתי נשים, המקבילות לשני שמותיו. אלא ששינוי השם קורה פעמיים!......: בפעם הראשונה ,מיד עם עוברו את מעבר יבק ,נאבק עמו האיש-המלאך- שרו של עשיו, וכשיעקב אומר לו: לא אשלחך כי אם ברכתני הוא אומר לו: "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל " ומוסיף הסבר לשם החדש " כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל" ואז מברך אותו כדרישתו. הפעם השניה היא לאחר שיעקב סוגר מעגל וחוזר לבית אל למקום החלום שממנו יצא לחרן. אז נגלה אליו האל וגם הוא אומר לו : "לא יאמר עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך- ויקרא את שמו ישראל" והרי המלאך כבר נתן לו את ...

                                          עקידת יצחק והתנגשות הציוויליזציות אפתח בדבר תורה שזכור לי היטב מהראשלצ הרב אליהו זיע"א: מהי גדולתו המיוחדת של אברהם אבינו בפרשת העקידה שנזכרת לדורות? במדרשים מובא שבשתי נקודות זמן ניסה השטן לבלבל את אברהם : כאשר אמר לו האל "קח את בנך והעלהו לעולה" אמר לו השטן: למחר יאמר לך רוצח אתה-אל תשמע לציוויו ! מאידך כאשר אמר לו המלאך "אל תשלח ידך אל הנער"- ניסה שוב להניאו ואמר לו: כיצד אתה שומע לקול מלאך לאחר שהאל עצמו אמר לך "והעלהו לעולה"? סיים את שהתחלת...... ואמר הרב אליהו: גדולתו של אברהם אבינו היתה בכך שבחר נכונה ולא התבלבל בין דבר ה הטהור לניסיונות הבלבול של המקטרג בשתי הפעמים קל ופשוט לשמוע בקול ה וגם להקריב ולמסור נפש כשהמעשה המוסרי ברור וחד ,כשברור כשמש מהו הטוב ומהו הרע - האתגר האמיתי והקשה יותר , כאז כן היום ,הוא לזקק את רצון ה הטהור ...