חלוני הרקיע

                                                                          שלמה מולכו 1500-1532 מחולל תנועה משיחית במאה ה - 61 , שהאמין בתקומת ישראל ובתבוסת הנצרות . העלה על המוקד על ידי האינקוויזיציה באיטליה באשמת בגידה בנצרות והסתה למרד יהודי.  שלמה מולכו נולד בליסבון , בירת פורטוגל , להורים אנוסים . לפני שחזר ליהדות היה שמו דיגו פירס . מהידיעות המועטות על שנות ילדותו ונעוריו עולה כי קבל חנוך כללי, ולאו דווקא דתי . בהיותו בן עשרים ואחת התמנה מולכו מזכיר מועצת המלך של פורטוגל , מנואל הראשון, ורשם של בית - המשפט לערעורים . קימת סברה שכבר בימים ההם שקד בסתר על למודי הקבלה, אם כי, נראה כי היא מופרכת. נראה, שעיקר עיסוקו בעולם היהודי, והכניסה לעלום זה התרחשה, כאשר הופיע דוד הראובני בפורטוגל - בשנת 6151.  הראובני, טען כי הגיע בשליחות מדינית של ממלכת יהודה בחייבר, אשר בחצי האי ערב. הראובני עצמו, היה טיפוס מוזר, אשר הידיעות עליו, מועטות מהאגדות. לדוד הראובני, הייתה השפעה מכרעת על דיגו פירס, עד כדי כך, שהאחרון, חיפש את דרכו לעולם ממנו הגיעו הוריו, העולם היהודי. מולכו, חזר ליהדות. נראה כי אקט הח

                                                              עולם התורה בספרד  יהודים הגיעו לראשונה לספרד בתקופת השלטון הרומי, לפני חורבן בית שני. באותה תקופה שני מרכזי היהדות היו בבבל ובמצרים. חצי האי האיברי עבר תהפוכות. ספרד נולדה ב-1492 .לפני כן היתה אוסף של נסיכויות. הסיפור היהודי המרכזי היה באנדלוסיה. קיסרים רומים נולדו באיזור הזה. אולם השינוי המרכזי נעשה כאשר האיזור קיבל על עצמו את הנצרות. טולדו – עיר הבירה של הממלכה הוויזיגותית, ולכן באלף השנים הבאות תהיה עיר משמעותית ליהודים – ירושלים דספרד. השלטון המוסלמי מגיע כאשר במסגרת המאבקים הפנימיים אחד הצדדים מזמין אותו.  השלטון נחלק ל-3 תקופות: תקופת החליפות )בית אומיה – שולטים בעולם מדמשק; ולאחר שבורחים ממנה מכריז על עצמו כנסיך( ואיבריה נשלטת ממנה. לאחר מכן מכריז על חליפות נפרדת. בשלב השלישי ברקונקוויסטה כ-500 שנה, החליפות מתפרקת לממלכות עצמאיות אולם לא חליפות, עד שהם מגורשים לגמרי. בית החכמה מוקם בבגדד – בית עבאס – בית אל חיכמה – מכון לכתבי יד, מחקר, ספריה, פילוסופיה. אחד הסמלים לתור הזהב של האיסלם. מאות 9 – 13 .מרכז החליפות של בית

   בית הכנסת טרניסיטו בטולדו     בית כנסת טרניסיטו בטולדו נחנך בשנת  1357ביוזמתו של שמואל בן מאיר הלוי אבועלפיה שהיה חבר רם מעלה בקהילה היהודית . בית הכנסת הוקם בתחומה של אחוזתו הפרטית כאשר שער חיבר בן בית הכנסת לבין הבית. שמו המקורי של בית הכנסת לא ידוע אך לרוב הוא נקרא על שם שמואל הלוי. בית הכנסת נבנה בהסכמתו של המלך פדרו כדי לפצות את יהודי טולדו על חורבן שאירע בשנת 1348. 3 שנים לאחר שבית הכנסת נחנך המלך פדרו עצר וקלע את המושאל הלוי באשמת שותפות לקשר נגד המלך. שמואל הלוי עונה עד מוות וביתו כולל בית הכנסת הוחרמו על ידי המלך. בשנת 1391 ניצל בית הכנסת מהרס בזמן שאספסוף התקיף את הרוב היהודי בטולדו ( בזמן פרעות קנ"א ), וכשיהודים גורשו מספרד העניק מלך ספרד פרדיננד ואיזבאלה אישתו את בית הכנסת במתנה למסדר הדתי, ושנתיים לאחר מתקן הוסב המתחם למנזר בן בנט"ו. אולם התפילה הראשי הוסב לכנסייה ועזרת הנשים וחדרי הלימוד הפכו להיות חדרי אירוח של אבירי המסדר. במאה ה-16 נערכו במבנה מספר שינויים כדי שיתאימו לצורכי פולחן נוצרי ומהמאה ה-17 כונתה הכנסייה בשם " ארמיטה דל ארנ

                                                  מי אתה, כריסטופר קולומבוס?  . נולד ב-1451 בגנואה/ג'נובה. הנמל שלה הוא הגדול באיטליה. היה להם צי אדיר. גם בעכו יש רובה לג'נובים. שם קולומבוס לומד את אמנות המלחות והשייט. יש שם מבנה שטוענים שהוא ביתו.  הצורך למצוא נתיב חדש להודו: הודו היא יצואנית התבלינים. מכיוון שהמוסלמים השתלטו על טורקיה )ב-29 מאי 1453 – תאריך ועניין המסמל את קץ ימי הביניים ותחילת העת החדשה, כיוון שלנוצרים לא נותרו ישויות באסיה; הסבר אחר הוא שבשנה )53.10.19 )זו הסתיימה מלחמת 100 השנים בין אנגליה לצרפת; על פי חלק אחר מההיסטוריונים, העת החדשה התחילה עם גילוי אמריקה על ידי קולומבוס; ויש עוד דעות(, היה צורך למצוא נתיב אחר להודו. נוצרה תחרות בין ספרד לפורטוגל ועוד מדינות, מי הראשון שימצא את הנתיב. לקולומבוס היה רעיון מוטעה. על פי חישוביו ייקח לו 000,7 ק"מ להגיע, אולם האמת היא שהמסלול שהוא בנה ארכו 000,20 ק"מ. הוא לעולם לא יגיע להודו, אלא לאמריקה. את הדרך להודו ימצא ואסקו דה גמא הפורטוגלי. אבל תהילת העולם נקנתה דווקא על ידי מי שטעה.. קולומבוס לא מצליח לשכנע

                           הנושא: רבי יצחק ברבי משה עראמה- "אביר הדרשנים" בעל העקידה   יהדות ספרד הקימה במשך הדורות, פילוסופים גדולים, כמו הרמב"ם, רבי חסדאי קרשקש, הרלב"ג; כמה משוררים גדולים, כמו רבי יהודה הלוי, שלמה אבן גבירול; כמה מדקדקים, כמו ר' יונה אבן ג'נאה ור' אברהם אבן עזרא. אך דרשנים מובהקים במספר מצומצם. ברם, זכתה יהדות ספרד להוציא דרשן גדול שבגדולים, והוא: הרב ר' יצחק עראמה. הוא נחשב כאביר הדרשנים, ואורו לא כהה עד היום הזה. ספרו - "עקידת יצחק", הוא מעיין לא אכזב, אשר ממנו שואבים הדרשנים מלא דליים עד היום. בעל העקידה היה פילוסוף מובהק, אך לדידו הפילוסופיה היא שניה לתורה, וכאשר משווה את בעל התורה לפילוסוף מדמה ההבדל ביניהם להבדל בין כהן לאומן (ובמקום אחר מדמה את "שרה" לתורה ואת "הגר" לפילוסופיה). לכן אל לבעל התורה לבלות ימיו בחכמת הטבע שמא יהיה ככהן "הסכל שיצא מכהונתו, ליעשות בשם או רוכל... כי ודאי אולת היא לו ורוח רעה" (שער א). ביטוי מיוחד לעמדה זו של רבנו ביחס לפילוסופיה ניתן למצוא בדברי רבי