בס"ד
אור חדש על סיפור ישן
על
הנר המערבי ,נס חנוכה וסמל המדינה
שנת
ב אלפים תתרל לבריאת העולם ,שבע מאות שנה לפני הספירה למניינם
בית המקדש הראשון עומד על תילו ארון כפורת
וכרובים אש משמיים על המזבח ואורים ותומים - שכינה במלוא הופעתה {1}
מנורת הזהב ניצבת בהיכל ממזרח למערב נוכח
השולחן ,משוכה פנימה כלפי הפרוכת ,פרוכת העדות -שמגינה על קדש הקדשים וארון העדות
הכהן הגדול נכנס בבוקר להיטיב את הנרות
כפי סדר העבודה הקבוע במקדש
בהיכנסו הוא רואה ששני הנרות הקרובים
לכניסה שבמזרח עדיין דולקים .....חמשת הנרות האחרים כבר כבו. הוא פועל בהתאם לתקנה
ומטיב את חמישתם {2}. את שני הנרות האחרים ייטיב בנפרד לאחר קרבן התמיד כדי להרגיש
את כל העזרה ולהרבות בה המיה {3} .כך תקנו חכמים: להפריד את הטבת הנרות ולחלקה
לשניים :חמש נרות ואחר כך שניים וסמכו
זאת על מה שנאמר בתורה "בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות" חלק את הטבת הנרות
בבקר לשניים.
לאחר שחיטת התמיד וזריקת דמו הוא נכנס
חזרה להיכל .הנר הראשון ,המזרחי ,כבר כבה גם הוא .הנר השני -הנקרא הנר המערבי -עדיין
דולק......מנסיונו יודע הכהן שנר זה ימשיך לדלוק עד הערב למרות שמידת השמן ששם בו שווה
היתה לשאר ששת הנרות.
זהו אחד מהניסים שמתרחשים בבית המקדש מעשה
יום ביומו .נר המערבי ממשיך לדלוק עד שידליקו ממנו את שאר הנרות בין הערביים ,לקיים
מה שנאמר " להעלות נר לפני תמיד" שיהא נר אחד דולק תמיד ללא הפסק {4}ונר
זה הוא הנר במערבי שעליו נאמר "לפני
ה תמיד " {5} אז ,לאחר שיודלקו שאר
הנרות ,יכבה אותו הכהן ,ייטיב אותו וידליק
אותו מחדש מאש שייקח ממזבח התמיד.
מכל הניסים שהיו במקדש ,מיוחד הוא הנס
הזה של הנר המערבי :עדות הוא לעולם ששכינה
שורה בישראל{6}ושגדולה
חיבתם לפני המקום ברוך הוא. כמו הסנה הבוער שאיננו אוכל כששכינת האל מתגלה בו, כך
השמן בנר המערבי אינו כלה {21}
אומנם משכן השכינה הוא מעל ארון העדות
והכפורת בין הכרובים- אך הארון נמצא מאחרי הפרגוד שמבדיל בין הקודש לקודש הקודשים ,במקום
נסתר ונעלם שאינו גלוי לאיש.....לכן העדות הגלויה לשריית השכינה היא בנס הקבוע של
הנר המערבי שנמצא בהיכל ונראה לכהנים מידי יום .זוהי העדות שהשכינה אבן ממשיכה
לשרות בבית המקדש {7}
נפעם מהנס כל יום מחדש ,פועל הכהן על
פי התקנה : הוא מיטיב את הנר הראשון המזרחי לבדו ומשאיר את הנר השני הנר המערבי
דולק....אף על פי שההלכה הקבועה היא שאין
מטיבים נר אחד לבדו אלא לפחות שניים יחד שנאמר בהיטיבו את הנרות לשון רבים- התירו חכמים
להיטיב רק נר אחד כדי לאפשר לנר המערבי להמשיך ולדלוק עד הערב וכדי לפרסם את הנס
המעיד על התמדת השכינה
כך מידי יום בבית המקדש הראשון
שנת ג אלפים תמ
לבריאת העולם ,שלש מאות שנים לפני הספירה למניינם
מאתיים שנה חלפו .הבית הראשון נחרב העם
יוצא לגלות וחוזר לאחר הצהרת כורש ונס פורים ,ובהנהגת עזרא ונחמיה בונה את בית
המקדש השני .הנבואה אומנם בשלהי ימיה ,ורוח הקודש השפוכה על הנביאים הולכת ופוחתת.
הבית השני אמנם גבוה במעט מן הראשון
לקיים מה שנאמר " גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון" {8} אך
רחוק הוא מבניין שלמה בגודלו ובפארו .הזקנים
שראו את הבית הראשון חשים היטב בהבדל העצום
" וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים
וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת
הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גדול" {9}
גם מבחינה רוחנית הבית השני פחות לאין
שיעור מקודמו: אין בו את ארון העדות שנגנז יחד עם הכפורת והכרובים -במקומם עומדת במרכז
קודש הקדשים אבן גדולה גבוהה שלש אצבעות -אבן
השתיה {10} ולפניו
במקום הפרוכת שבבית ראשון עומדת פרוכת כפולה משתי פרוכות וביניהן אמה "אמה טרקסין "מפני הספק שנולד להם
באשר למקומה המדוייק של הפרוכת{11}
גם האורים והתומים נעלמו ואיתם האש היורדת מן השמיים על
המזבח ורוח הקודש הגלויה
הכהן הגדול הוא שמעון הצדיק משיירי
כנסת הגדולה ,איש מופלא ודמות מופת רוחנית.
אולי זה בזכותו שניסים עדיין ממשיכים להתרחש בבית השני :לשון
של זהורית מלבינה ביום הכיפורים לחם הפנים נשאר חם כיום הילקחו ומעט ממנו מספיק
לכל הכהנים וברכה
שלוחה בעומר
וחשוב מכל- הנר המערבי מנשיך לדלוק
מערב לערב .נס השמן המועט שמספיק לזמן מרובה ממשיך להתרחש באופן פלאי מידי יום וממשיך
להעיד לעולם: השכינה עדיין שורה בישראל! עוד לא פסק הוא מלחבבנו!{12}
באחד הימים באים הכהנים לשמעון הצדיק
ומספרים לו: דבר מוזר התרחש. פך אחד של שמן טהור סירב להתמלא.....מילאנו בו עוד
ועוד שמן עד שהכיל פי שמונה מתכולתו! שמעון הצדיק מבין היטב שלא לחינם כך קרה
הוא מדריך אותם לחתום את הפך בחותמו
המיוחד ולגנוז אותו היטב עמוק בתוככי לשכת השמנים.{13}
בליבו הוא יודע שפך זה שמור לרגע מיוחד
שעתיד לבוא.
לאחר ארבעים שנה מסתלק שמעון הצדיק
לעולמו ואתו מסתלקים גם הניסים היומיומיים בבית המקדש השני .הנר המערבי פעמים דולק
ופעמים כבה . מאז שנפטר מתחלפים הכהנים הגדולים בקצב מהיר ; כהן נבחר, ממלא את
תפקידו ,ולאחר שנה או פחות מסתלק וכהן אחר בא תחתיו וחוזר חלילה .מעמד הכהונה יורד
פלאים עד שמשרת הכהן הגדול הופכת לעוד תפקיד ומינוי שנקנה בכסף על ידי מי שיכול
ולאו דווקא למי שראוי.......
הארון נגנז ,נר המערבי פסק ,אנשי אמונה
אבדו -והספק מתחיל לנקר: האם עדיין
השכינה שורה בישראל?
מאתיים שנים עוברות .מלכות פרס יורדת
מגדולתה וקרנה של מלכות חדשה עולה:
מלכות יוון
שנת ג
אלפים תרכב לבריאת העולם ,מאה שלשים ושבע לפני הספירה למניינם
מלכות יוון מביאה איתה תרבות חדשה
ומשליטה אותה בעולם .תרבות שמקדשת את השכל וההגיון האנושי ויחד איתם את תרבות ההנאה
הגופנית במרחצאות ובילוי הזמן בתיאטראות ובאיצטדיונים.
כשהיא נתקלת באדיקות המסורתית ביהודה -היא
מנסה להכפיף אותה לתרבות החדשה ,הנאורה ,בכח- על ידי גזרות שאוסרות על מנהגים
עתיקים ומושרשים כמו שבת ,מילה וראש חודש. בהמשך , פורצים היוונים שלש עשרה פרצות בחומות החיל בהר הבית וחודרים למקדש {14}:הורסים
את המזבח ,מבטלים את התמיד ומטמאים את השמנים במגעם.
יהודים רבים מתייאשים וחושבים שעזב ה
את עמו ואין יותר שכינה בישראל ומאמצים את התרבות היוונית החדשה כדי להשתלב במזרח
התיכון החדש שהולך ונוצר.
לעומתם קבוצה קטנה של כהנים באזור
מודיעין מנשיכה לדבוק במסורת העתיקה ומניפה נס של מרד במלכות היוונית וגזירותיה
המרד הופך למלחמת מעטים מול רבים ,טהורים
מול טמאים .לאחר קרבות ונאבקים ברחבי הארץ מצליחים החשמונאים להגיע למקדש בירושלים
לטהר אותו ,לחנוך מחדש את המזבח ועבודת הקרבנות ולהחזיר את המלכות לישראל לתקופה ארוכה
בבואם להדליק מחדש את המנורה הם מגלים.....
שאין מנורה: מנורת הזהב אבדה ונלקחה.
סיפור מתהלך בקרב העם על יוסף משיתא שנכנס לקודש והוציא את המנורה ולקחו אותה ממנו
היוונים.{15}
הם לא מתייאשים ומכינים מנורה חדשה
משיפודים של ברזל מחופים בעץ ,כפי שמתירה ההלכה ,עד שיעשירו ויוכלו להדר ולפאר את
בית המקדש כראוי לו במנורה חדשה .
בבואם להדליק את המנורה הם נתקלים
בבעיה נוספת: היוונים טימאו את כל השמנים שבהיכל ושמן טהור כנדרש אינו
בנמצא.....מחלוקת פורצת: חלק מזכירים שהלכה
היא שטומאה הותרה בציבור ולפיכך מותר להדליק גם בשמן טמא. אחרים מצדדים בכך
שגם אם ההלכה מתירה- מול הטומאה הרוחנית היוונית שמתפשטת חובה לדבוק במצווה
המקורית ולהדליק דווקא בשמן טהור, לטהר
את אויר העולם ואת מוחות בני ישראל מדעותיהם הזרות. שהרי היוונים אינם דוגלים אלא
במה שנראה לעין ומובן בשכל אנושי, לכן חוקי הטהרה זרים להם כל כך בהיותם סמויים מן
העין ויסודם בקבלת מסורת אבות נבואית.
עד שהם מתווכחים הגיעו כהנים ובפיהם
בשורה מרעישה: בעמקי לשכת השמנים נמצא פך אחד של שמן טהור חתום בחותמו של כהן
גדול- ולא סתם חותמו של כהן גדול אלא בחותמו של שמעון הצדיק ,הכהן הגדול באמת
האחרון ,שכולם מתרפקים על זכרו......אלא שבפך שמן שיספיק רק ליום אחד...ולהכין שמן
חדש יקח שמונה ימים לפחות....
נמנו וגמרו לעשות מה שביכולתם :להדליק
בשמן הטהור וכאשר יכלה ידונו מחדש ...
הדליקו את מנורת שיפודי הברזל בשמן
הטהור וראה זה פלא: הכד לא נחסר ונראה
כאילו נשאר מלא!{17}
כך קרה גם ביום השני והשלישי - מילאו
שמן מהכד -והכד עודנו מלא......
ביום השביעי כשהפלא הלך והתעצם ,הלך
והתפרסם -בא זקן אחד ,שהיה בור סוד שאינו מאבד טיפה וזכר היטב את כל המסורות
וסיפורי האבות ואמר להם:
זכורני ששמעתי שנס כזה היה מתרחש כל
יום בבית המקדש הראשוו ! ולא זו בלבד אלא גם בבית המקדש הזה, השני ,בתחילת ימיו
בזמן כהונתו של שמעון הצדיק: שמן במידה שווה היה ניתן בנר המערבי והיה דולק מערב
עד ערב -עד שהדליקו ממנו את שאר הנרות, ממנו היה מתחיל להדליק ובו היה מסיים
ואז הבינו כולם את פשר הנס שבמנורה ואת
בשורתו. הספקות נעלמו :
יש עדות לעולם שהשכינה עדיין שורה
בישראל !!! חזרה
חיבתם הראשונה לפני המקום!!
שמחה גדולה פרצה בעם שהותרו ספיקותיו ,ונתחזקה
אמונתו באלוהיו.
מילותיו של דוד בתהילים "כי לא ייטוש ה ענו ונחלתו לא
יעזוב' הושרו שוב
ושוב.....
לשנה אחרת ,כשראו שהשראת הנס לא פגה ,נמנו וגמרו לקבוע את ימי חנוכת המזבח
והדלקת המנורה לחג חדש :
יודעים היו שימי בית המקדש על תילו לא
יאריכו והעם יצא שוב לגלות שאין יודע את סופה וארכה
יודעים היו שהספקות יתעוררו מחדש ויתעצמו
והשאלה היש ה בקרבנו תשוב לנקר במוחות
יודעים היו שהתרבות החדשה ששינתה את
העולם תלך ותכבוש לבבות ותקשה על שרידי העם לדבוק במסורתם
על כן
תיקנו חג בן שמונת ימים לזכר שמונת ימי הנס
חג שיחגג על פתחו של כל בית יהודי
בהדלקת מנורה בת שמונה קנים-חנוכיה יקרא לה - כדי להבדילה ממנורת המקדש
חג שיחול בתקופת שנה מסויימת ומיוחדת :
עת הימים מתחילים שוב להתארך והאור כביכול
מנצח את החושך ,זמן שבו כל העולם שמנגד יחגוג את התגברות אור השמש על החושך- יתכנסו
היהודים בביתם מבצרם, ויתחברו מחדש לאור שבוקע מבית המקדש שאיננו קיים עוד ,ושממנו יוצאת האורה לעולם. את זאת
לימדם שלמה המלך החכם באדם שבנה את חלונות
מקדשו שקופים אטומים -צרים מבחוץ ורחבים מבפנים -ללמד שאינו צריך לאורה מן
החוץ והאור יוצא ממנו.{18}
חג שבו יפרסמו את נס פך השמן, ויזכרו
שאות הוא שהשכינה עדיין שורה בישראל -ואמונה
זו תגרש את חושך הספק ממוחם ותחזק את ליבם ואמונתם בחושך הגלות הארוכה ,שלא
עזב ה את עמו והגאולה בו תבוא ,ויחד איתה יגיעו קבוץ הגלויות וחזרת המלכות לישראל -וגם
בית המקדש עוד ישוב וייבנה...
עשרות
שנים חלפו , בית המקדש הצנוע שוכלל על ידי הורדוס המלך ,עד שאמרו חכמים "מי
שלא ראה בניינו לא ראה בניין נאה מימיו"{19} עוד עשרות שנים חלפו ובניין הורדוס המפואר נחרב
על ידי הרומאים ,שלקחו את כתר
האימפריאליזם העולמי מן היוונים .בגאוותם ,וכמנהג הימים ההם עשו
להם שער ניצחון ברומא בירתם כסמל לניצחונם על פרובינציית יהודה ,הקטנה אך העיקשת ,שאותה
הכניעו אחרי המרד הגדול ופיזרו את היהודים לקצווי עולם .על פנים השער חרטו תבליט
של מנורת הזהב מבית המקדש הנלקחת בשבי ונישאת על כתפיים לרומי.......
שנת ה
אלפים תשח לבריאת העולם ,אלף תשע מאות ארבעים ושמונה לספירה למניינם
קרוב לאלפיים שנים עברו .שנים בהם היו
היהודים מפוזרים לקהילות קהילות בין האומות ,שהמשיכו כל אחת בדרכה לנסות להעביר אותם
על דתם ודעתם ,לגזור עליהם גזרות ,להעליל עלילות ולהוציא לפועל גירושים ופוגרומים.
בארץ ישראל נותרו אך יהודים מעטים והארץ עברה משלטון אחד למשנהו .
מקום המקדש בירושלים היה מוקד למסעי
צלב ומלחמות בין הדת הנוצרית שהפכה לשלטת באימפריה הרומית ,לבין המוסלמים מאמיני
דת האיסלאם שזה מקרוב נולדה במאה השישית .לבסוף בנו הם מסגד ובית תפילה במרומי ההר
ואסרו על
היהודים כניסה למקום הקודש
מלחמת העולם הראשונה הביאה לסוף השלטון
העותמני על ארץ הקודש ,הבריטים קבלו את המנדט ,והתחייבו להקים בית לאומי לעם
היהודי בארץ ישראל.
במאה התשע עשרה החלה התעוררות ציונית בלבבות
יהודים במזרח אירופה והחלו עליות לארץ ישראל
בתחילת המאה התשע עשרה ייסד הרצל את
הקונגרס הציוני שאיחד לראשונה את כל היהודים ,בניסיון משותף למצוא פתרון לבעיות
הגלות. שנות הארבעים הגיעו ופרצה מלחמת העולם השניה הנוראה שהביאה איתה את
זוועת הפתרון הסופי לבעיית היהודים -שישה מיליון יהודים הושמדו בשיטתיות חסרת תקדים ועם ישראל בגלותו
הגיע לנקודת שפל על סף אבדון.
הספק האם עזב ה את עמו מעולם לא היה
גדול יותר :האם עדיין שורה שכינה בישראל
נוכח פני הכבשנים והמשרפות?
אפילו היהודים שעוררו את הרצון לחזור
לארץ ישראל- עשו זאת מתוך מחשבה שהיא המקלט האפשרי היחיד ,וזנחו את חלום הקודש של
הדורות.
לאחר ניסיונות ומאבקים בשלטון הבריטי -במסירות
נפשם של לוחמי ההגנה ,הפלמח ,האצל והלחי -עוזבים
הבריטים את פלשתין בחמש עשרה למאי ארבעים ושמונה. ביום שישי ה באייר , כדי להקדים את
כניסת השבת ,מכנס דוד בן גוריון את מועצת העם בעיר העברית הראשונה תל אביב. כל נציגי העם למפלגותיו ולזרמיו חותמים על מסמך אחד -מגילת
העצמאות ואז מכריז בן גוריון על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל
חזרה מלכות לישראל אחרי אלפיים שנות
גלות!
אך האם השכינה חזרה גם היא לפעם ולפעול
בקרב ישראל? האם שב האל את שבותם ועלתה
השכינה מן הגלות יחד עם עליות בניה כפי שהבטיחו הנביאים והחכמים? האם חזרה חיבתם לפני המקום למקומה
הראשון?
מחלוקת
עזה בשאלה זו נטושה בקרב שומרי המצוות נושאי דגל המסורת .חולשת הספק מצאה לה אחיזה
גם בליבות אנשי אמונה.
לאחר מלחמת עצמאות קשה בת כשנה -מתבסס
היישוב היהודי בארץ ,אך ירושלים שבין החומות נשארת בידי נכרים.
מועצת העם מכריזה על תחרות לעיצוב סמל
למדינה החדשה .המועצה מציעה לכלול בסמל את המנורה .מאות הצעות מוגשות - כארבע מאות
וחמישים, אך לשלב הגמר עולות שלש הצעות- שלשתן מכילות את מנורת המקדש במרכז
עיצובן בוריאציות שונות .
לבסוף נבחר הסמל שעיצבו האחים שמיר ,במרכזו
מנורת בית המקדש העתיקה -אך בעיצוב מודרני ,יחד עם שני עלי זית מצידיה כסמל לשלום
.
בלי שהתכוונו לכך, הסמל שיצרו האחים
שמיר הינו הדהוד של נבואת זכריה בפרק ד על מנורת הזהב ששניים זיתים
עליה ,שמשמעותה מתפרשת "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה"
המועצה ברשות בבה אידלסון מנחה את המעצבים לשנות
את הצעתם, כך שצורת המנורה בסמל תהיה זהה לזו שמופיעה בשער טיטוס. המעצבים נענים
תוך מורת רוח וסמל המדינה נבחר.
האם
מקרה הוא זה שהמנורה שנושאת את בשורת השכינה השורה בישראל מהווה את סמל המדינה?
במדינת ישראל שקמה מתחיל להתממש קבוץ הגלויות : אט
אט הופכת היא למרכז היהודי הגדול בתבל,
ברחבי המדינה הופך חג החנוכה העתיק לחג
האהוב ביותר שאותו חוגג רב מוחלט של העם בשמחה גדולה מסביב לנרות החנוכיה בפתחי
הבתים או בחלונות ,והחג עובר לראשונה גם למרחב הציבורי כשחנוכיות ענק מוקמות
בכיכרות הערים.
גם בקהילות היהודיות מעבר לים מקבל החג
משנה תוקף ,הקומה היהודית נזקפת ,חנוכיות מוקמות בבירות העולם וחנוכה נחגג בבית
הלבן ,בקרמלין ובמוקדי ממשל נוספים
פרסום הנס מתרבה והופך לגלוי וגדול מאי
פעם
האם הנס המתפרסם בנרות הוא נס פך השמן
הקטן -או שחוזרים הנרות לעדותם הראשונה ,לפרסום העובדה ששכינה שורה בישראל?
תשע עשרה שנים אחר כך משוחררת ירושלים
שבין החומות במלחמת בזק פלאית של שישה ימים, שמזכירה לרבים את רוח ניסי קדם. הקריאה
:"הר הבית בידינו" נשמעת ועם ישראל חוזר להתנחל בנחלת אבותיו ביהודה
ובשומרון.נדמה שהספקות
מתחילים להתבהר.
אמנם ,בלב מנהיגי המדינה הספק ממשיך
לנקר והם אינם אוזרים אומץ להפגין נוכחות יהודית קבועה בהר הבית ,אלא מוסרים את
מקום המקדש חזרה לשלטון הוואקף המוסלמי.
אך בליבות בחירי העם האמונה העתיקה
מתחדשת במלוא עוז טהרתה:
עם ישראל חי ! השכינה שורה בישראל!
הקשר למקדש ולשכינה יוצא מדפי הסידור
והתלמוד אל מרחבי הממשות והעשיה מכון
המקדש מוקם ומשחזר את כלי המקדש העתיקים במלוא פארם ,ביניהם העתק מרהיב של מנורת
הזהב המקורית בגודל מלא ,מצופה זהב טהור ,הניצבת היום ברחבת הקארדו ובית כנסת
החורבה הבנוי מחדש. רבים רבים מבני ישראל שומרי אמונים עולים להר הבית ומסובבים את
שעריו
העובר ברחובות ישראל בימי החנוכה יראה
אורות נרות מרצדים בפתחי הבתים והחלונות ומסביבם בני המשפחה שרים "מעוז צור
ישועתי " ומדלגים באחת אל ימי המקדש והמנורה שהופכים לחלק בלתי נפרד מהסיפור הציוני -ישראלי
-לאומי שמסופר בפי כל שכבות העם.
מספרים הם לבניהם את נס הפך השמן הקטן
שהיה בו שמן ליום אחד והספיק לשמונה ימים ,ומפרסמים את הנס
אך עמוק בליבם -חלקם בידיעה שלימה ןחלקם באופן ש"ליבא
לפומא לא גליא"- יודעים הם היטב שנס פך השמן משל הוא : משל לאור השכינה השורה
בישראל ,שנראה היה שתספיק רק לימי הבית הראשון של ישראל במלוא תפארתו- אך נס מופלא
התרחש והפך הספיק לאלפיים שנות גלות ארוכות. אלפיים שנים בהם שרדה הכבשה האחת
המפוזרת בין שבעים הזאבים את כל תלאות הגלות כמו הסנה העומד בפני להבות האש ואינו
מתאכל.....יודעים הם בליבם פנימה ,שהמדינה היהודית שקמה מהעצמות היבשות- עדות היא
לעולם שהשכינה עדיין שורה בישראל גם במדינתו המודרנית המתחדשת במאה העשרים והאחד-וסמלה סמל הנורה העתיק רב המשמעות.
ומאמינים הם בסתר ליבם, ונושאים תפילה
חרישית לאור נרות החנוכיה -לשוב ולראות את השכינה במלוא תפארתה לעיני העולם כולו ואת
נס הנר המערבי מתרחש מידי יום ביומו ומפרסם את בשורת ישראל והשכינה ,בשורת תיקון העולם
במלכות שדי.
1- יומא כא ב
2- ברטנורא תמיד
פרק ט משנה ג
3- יומא לג א
ובפירוש המאירי
4- רן שבת כב
5- מנחות צח
6- מהרל חידושי
אגדות שבת כב
7- מהרל גור אריה
ויקרא כד
8- חגי ב ,בבא
בתרא ג
9- עזרא פרק ג
10- 10
משנה יומא פרק ה
11- מסכת יומא םרק
ה ובפירוש המשניות לרמבם שם
12- פני יהושע שבת
כב
13- על פי דברי
האדמור מגור בסוף ספר וילקט יוסף וכן במעיין המועד לחנוכה עמ קיח
14- מסכת מידות פרק
ב משנה ג ושקלים פרק ו
15- בראשית רבה
פרשה סה
16- תלמוד בבלי
מנחות כח
17- על פי דברי
האדמור מגור הנל ואחד התירוצים לקושיית הבית יוסף המפורסמת
18- מלכים א פרק ו
ברשי ברדק ותרגום יונתן
19- תלמוד בבלי סוכה
נא עמ ב
20- תלמוד בבלי
מגילה כט
21- ליקוטי הלכות ר
נתן חנוכה
תגובות
הוסף רשומת תגובה