עצות פתגמים ורעיונות קצרים על זוגיות-2

שימור זוגיות טובה היא מ " העבודות הקשות שבמקדש"

עבודה יומיומית שדורשת מודעות עצמית גבוהה והתעלות על העצמי

הנה עצה קטנה חכמה ומועילה:

אם אתם אנשי עסקים, לומדים מכירות, מורים או סתם מתעניינים בהתפתחות אישית,

בטח כבר נתקלתם בביטוי: "זה שלו, לא שלי".

הביטוי הזה בא לומר לנו שכשאדם מולנו מרגיש משהו מסוים או מגיב בצורה מסוימת למשהו שאמרנו או עשינו, התגובה הזו היא שלו ולא אמורה להטריד אותנו או לגרום לנו לפעול בצורה שלא רצינו.

בעיניי, זה משהו שכדאי לכל אחד מאיתנו לזכור, כי ברגע שאנחנו מטמיעים את העניין הזה, היכולת של אנשים אחרים להשפיע לרעה עלינו או להפעיל מניפולציות, קטנה באופן משמעותי.

ועכשיו בואו נסתכל על הביטוי הזה מזווית קצת אחרת, אחרי הכל אנחנו כאן בענייני זוגיות וכאן הכל אישי, או לפחות מרגיש ככה.

אני מזמינה אתכם להפוך את הביטוי הזה.

במקום לומר: "זה לא שלי, זה שלו". אמרו: "זה שלי, לא שלך".

מתי? כשאתם חוזרים הביתה עייפים אחרי יום ממש קשה בעבודה.

כשאתם מסיימים שיחת טלפון עם מישהו שעצבן או פגע בכם.

כשאתם סתם בלי מצב רוח, בלי קשר לכלום.

וכשבן הזוג שלכם יושב מולכם, או מקבל את פניכם בדלת, רואה את הפרצוף הלא ממש נעים שלכם ומיד בטוח שהנה, שוב הוא עשה משהו לא בסדר.

זה בדיוק הזמן לומר לו- זה שלי, לא שלך.

אבל לפני שאתם עושים את זה, שבו והסכימו שכשאתם אומרים את זה, אתם מתכוונים לכך שלבן הזוג שלכם לא היה שום חלק ברגשות השליליים שאתם חווים כרגע, ולכן אין לו סיבה להילחץ, ללחוץ עליכם לספר מה קרה או להגיב בצורה שרק תחמיר את המצב.

הביטוי הזה יוכל להיות כמו קוד ביניכם. קוד שאומר- אני עצבני, אני פגועה, אני עייף, אני כועסת, אבל זה לא קשור בשום דרך אליך. אתה לא עשית שום דבר שגרם לרגש הזה, את לא אמרת שום מילה שהביאה אותי למצב הזה.

תארו לעצמכם אתכם בצד השני של הסיטואציה? כמה חשוב היה לכם לשמוע ממישהו שנכון, הוא כועס או עצוב, אבל זה באמת לא בגלל משהו שעשיתם.

נעים, מרגיע, נכון?

עכשיו עשו את זה בשבילו

על משפטים זוגיות וצוותא

( מדברים של הרב רמי גליקשטיין לעילוי נשמת אשתו נעמי זל)

הברות, אותיות, מילים, ומשפטים, סיפור.

ההברות הופכות לאות.

ואות ואות תהיינה למילה.

והמילים נשזרות למשפט.

וכך נולד לו סיפור.

היחידות הבסיסיות של התקשור חשובות

אך לא יוצרות עדיין משמעות.

כמה נשמח לשמוע תינוק בראשית דרכו כשהוא מתחיל למלמל ולגרגר הברות ראשונות ,

כמה מפעים לזהות מבין ההברות מילים ראשונות,

אבא, אמא, רוצה.

כמה מרגש לראות ילד בראשית דרכו בבית הספר משרבט ביד עדינה את אותיותיו הראשונות,

ולאט לאט צובר אותן למילים, מילה כתובה ראשונה ועוד מילה כתובה.

ואז יגיע הרצף, בהתחלה כה ראשוני, בסיסי ותמים וטהור, "דנה קמה, דנה נמה"

משפט, משפטים.

ולאט לאט זה יקרה, המשפטים יתארכו ויהיו בהם תארים רבים יותר ונושאים ומושאים, ויתחילו להופיע בהם מילות לוואי וגופים והטיות, ושייכיות ורגשות,

ופתאום זה כבר לא "דנה קמה, דנה נמה"

, זה "אני ואתה נשנה את העולם, אמרו את זה קודם לפני, לא משנה"

ופתאום המשפט הופך את המילים לבעלות משמעות, לקריאת כיון, לתפילה, לחיבור, לרגש.

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".

דוקא משפטים,

לקחת את התיבות הקטנות של אין סוף מצוות ומעשים

ולהפוך אותם ל" משפטים" בעלי משמעות.

כמה עומק יש בכל מילה ומילה.

כמה אין סוף יש

ב" אני" וכמה עומק יש ב"אתה",

אך כשזה ביחד, כשזה מצטרף, זה כבר לגמרי משהו אחר.

כמו שאיש ואישה, זה יפה, אך כשזה ביחד זה כבר שכינה.

במשפט יש נושא ונשוא, וגם מושא.

מושא לאהבה, מושא לכמיהה.

יש אני, האדם,

ויש אתה, ריבונו של עולם,

ויש פועל ועשיה, ויש תואר ויש בעיקר חיבור גדול,

גם אתם, אל תשאירו את מצוותי רק כמילים בודדות או כהברות

כי מצוות התורה לא באו לייצר עבד מצווה ועושה.

אלא הן צריכות ליצור את הצוותא

"לא טוב היות האדם לבדו"

פירש רש"י בשם חזל: שלא יאמרו שתי רשויות הן : האל אין לו בן זוג בעליונים והאדם אין לו בן זוג בתחתונים.

כלומר שאם יהיה האדם לבדו יחשוב שכשם שהאל יחידי בעולם העליון כך הוא יחידי בעולם התחתון ויבוא לידי גאווה.

לכן ברא האל לאדם בת זוג כדי להוציא אותו מהבועה העצמית ולפתוח אותו באופן קבוע לשיתוף פעולה ותלות בבן זוג.

לפעמים נדמה לאדם שהוא שלם והוא מחפש בת זוג התואמת את אישיותו.

הנחת היסוד הפנימית שלו היא שהוא מגובש וזהותו העצמית ברורה ולכן הוא מחפש התאמה .

גישה כזו עלולה ליצור בעיה ולעכב את מציאת הזיווג.

צריך אדם לדעת שאופיו העצמי ואישיותו המיוחדת אינם יכולים לצאת אל הפועל בשלמות אלא דווקא יחד עם בת זוגו המשלימה אותו ואת אישיותו.

השלמת הזוגיות אינה רק בצדדים הטכניים אלא במעמקי הנפש ושלמות הקומה האישית .

לכן אם יודע אדם שהוא כשלעצמו חסר ואישיותו זקוקה להשלמה מצד בת זוגו- אז יהיה פתוח לגוונים שונים ולמרחבים נוספים שאינו מוצא בעצמו.

וכלל גדול הוא שהקשר הזוגי הוא פרי של עבודה משותפת מליאת עמל ויגיעה.

אם יבוא אדם לחפש את זיווגו מעמדה נפשית שחיבור איש ואשה דורש עבודה המתבטאת בויתור וביכולת קבלת השונה - אז יעלה על דרך המלך למצוא את זיווגו הנכון.

( מבוסס על הספר טללי חיים לפרשת וירא)

משהו קטן על זוגיות ואהבה:

משהו קטן על זוגיות ואהבה:

הרב מנחם פרומן הוא יהודי גדול שנון ומיוחד שהלך לעולמו השבוע לפני שש שנים

מסופר עליו ששאל פעם את אחד מחתניו:

אתה שונא את אשתך לפעמים?

החתן השיב בשלילה כמובן

ואז אמר הרב מנחם:

חבל

כי אם היית אוהב אותה באמת- הרי שהיית שונא אותה מידי פעם.......

הרב מנחם פרומן הוא יהודי גדול שנון ומיוחד שהלך לעולמו השבוע לפני שש שנים

מסופר עליו ששאל פעם את אחד מחתניו:

אתה שונא את אשתך לפעמים?

החתן השיב בשלילה כמובן

ואז אמר הרב מנחם:

חבל

כי אם היית אוהב אותה באמת- הרי שהיית שונא אותה מידי פעם.......

משהו קטן על זוגיות ואהבה:

הרב מנחם פרומן הוא יהודי גדול שנון ומיוחד שהלך לעולמו השבוע לפני שש שנים

מסופר עליו ששאל פעם את אחד מחתניו:

אתה שונא את אשתך לפעמים?

החתן השיב בשלילה כמובן

ואז אמר הרב מנחם:

חבל

כי אם היית אוהב אותה באמת- הרי שהיית שונא אותה מידי פעם.......

11