לפרשת משפטים
נעשה ונשמע אמרו כאחד
חכמים מייחסים משמעות עצומה למשפט הזה
שבו ענו בני ישראל בניגוד לאומות העולם ששאלו " מה כתוב בה-בתורה?"
בתלמוד במסכת שבת מובא " יצאה בת
קול ואמרה מי גילה רז זה לבני רז שמלאכי השרת משתמשים בו שנאמר בהם עושי דברו
לשמוע בקול דברו" ועוד אמרו " כתפוח בעצי היער-מה התפוח פריו קודם לעליו
כך ישראל הקדימו נעשה לנשמע"
(אגב , במאמר זה כנראה שהכוונה היא
לאתרוג שפריו נשאר באילן משנה לשנה בעוד העלים נושרים ומתחדשים וכך פריו קודם
לעליו)
מהו החידוש הגדול שהבינו ישראל באמירה
זו שבזכותה קבלו את התורה?
נראה להסביר ששמיעה כאן הכוונה לשמיעה
פנימית ועמוקה.האדם שומע דברים רבים - אך רק מה שיש לו בסיס קודם בנפשו נקלט ונשמע
באמת .לכן רק באמצעות הקדמת המעשים והמצוות המזככים את חומריותו ונפשו של האדם-
אפשר להתרומם למדריגה של שמיעת התורה וקבלתה.
למעשה פסוק דומה מופיע שלש פעמים בתורה
הראשון ביתרו- "ויענו כל העם
יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה נעשה"
השני במשפטים - "ויען כל העם קול
אחד ויאמרו כל אשר דבר ה נעשה"
והשלישי גם במשפטים אך מאוחר יותר,לאחר
דם הברית והמזבחות " ויענו העם
ויאמרו כל אשר דבר ה נעשה ונשמע"
בודאי שמתם לב לנקודה מעניינת: בשני
הפסוקים הראשונים שבהם כתוב רק "נעשה" - מודגש שכל העם ענה יחדיו ואילו
בפסוק השלישי שבו כתוב" נעשה ונשמע" לא כתוב כל העם ולא כתוב יחדיו.
הסביר זאת יפה המשך חכמה.
הרי ידוע שאף יחיד לא יכול לקיים את כל
תריג המצוות כי יש מצוות לכהן ויש ללוי וכו .אבל בחזל מבוארות שתי דרכים שבהם יכול
יהודי לזכות לאור המצוות שאין ביכולתו לקיים: או מכח הערבות ההדית והשייכות לכלל
או מכח לימוד תורה בעניין המצוה ואז מעלה עליו הכתוב כאילו קיים.
לפי זה דברי התורה מדוייקים הפלא ופלא:
כאשר העם מאוחד כמו בשני הפסוקים הראשונים- יכולים לקיים את כל המצוות במעשה מכח
הערבות ולכן כתוב " נעשה" ואילו בפסוק השלישי שלא כתוב שהעל עונה יחד-
אז כתוב "נעשה ונשמע" ומקיימים את המצוות מכח השמיעה והלימוד.....
נוסיף ונציין מה שמובא בספרים בכח נעשה
ונשמע גוברים ישראל על עשיו וישמעאל שהם השורשים לבל שבעים אומות העולם
בכח הנעשה- גוברים על עשיו שעיקר כחו
בעשיה
ובכח הנשמע- גוברים על ישמעאל שעיקר
כוחו רוחני בתפילה וכו
שנזכה ללמוד ולקיים לשמור ולעשות ובכח
זה לגבור על האומות ולהביא את גאולת העולם כולו מכח התורה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה