בס"ד

                              מי קודם למי? על מחלוקת אברהם ושם בן נח

כאשר אברהם חוזר ממלחמת המלכים , התורה מספרת על מעמד מעניין ומפגש בינו לבין מלכי צדק מלך שלם:

(יח) וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן:

(יט) וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

(כ) וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל:

 

מיהו אותו מלכי צדק מלך שלם?

רבינו בחיי על בראשית פרק יד פסוק יח

(יח) ומלכי צדק מלך שלם - זה שם בן נח. והוא כהן לאל עליון, על דרך הפשט כהן משרת, ומפני שיש בכל האומות כהנים משרתים למלאכים הנקראים אלהים כמו שכתוב מי כמוכה באלים ה', על כן יקרא הקב"ה אל עליון, כי עליון על כל אלהים וגבוה על כל גבוהים הוא.

 ועל דעת רז"ל כהן ממש היה, ולכך נתן לו אברהם מעשר, שנאמר ויתן לו מעשר מכל:

אם כן ,שם בן נח , שידוע בתור מי שהיו לו השגות באלוקות ובית מדרש משלו- היה כהן.

אלא שבדברים הללו שאמר לאברהם טעה טעות קשה שבעטיה הפסיד את הכהונה.

נדרים לב

 אמר רבי זכריה משום רבי ישמעאל ביקש הקדוש ברוך הוא להוציא כהונה משם שנאמר "והוא כהן לאל עליון "

כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם שנאמר "ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ וברוך אל עליון"

 אמר לו אברהם וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו ?

מיד נתנה לאברהם שנאמר "נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך "ובתריה כתיב "נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק "על דיבורו של מלכי צדק

והיינו דכתיב והוא כהן לאל עליון הוא כהן ואין זרעו כהן:

 

כפי שברור מהפסוקים ,שם מקדים ברכה לאברהם עצמו לפני ברכה לאל , ואברהם מזהה את הטעות מייד ומוכיח אותו על כך.

בשל כך הוא מפסיד את הכהונה בו במקום לכל דורותיו, וסמך לדבר בפסוק מתהילים פרק קי "על דברתי מלכי צדק".

כיצד טעה שם , החכם הגדול והכהן ,בדבר כל כך ברור ,שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו?

רבי יוסף קארו, הבית יוסף, בפירושו לתורה מעמיק להסביר באופן נפלא.

פירוש מהר"י קארו ז"ל על התורה - בראשית פרק יד פסוק ח

 איך טעה שם הנביא והכהן לטעות לברך את אברהם לפני ה'  והלא נביא היה כדכתיב ותלך לדרוש את ה' וא"כ צריך לתת לו סברא כי הסברא תחייב כן מק"ו ומה אם ברכת המזון דקדקו שאין לומר מלכות ה' ומלכות בית דוד כ"ש להקדים......

תשובתו – הסברו של הבית יוסף מאלפים ומחכימים:

והטעם שטעה הנביא כי הוא סבר כי ראוי שיאמרו הדברים על הסדר כמו שהיו....... שעם היות הדבר בעלוי ראוי לאחרו כפי סדר מציאות הדברים ובהיות שאברהם מתחילה הכיר את בוראו והקריא שמו ית' בפי העולם ושם נפשו מנגד באור כשדים ואח"כ הצילו ה' מהמלכים לפיכך הקדים שם ברכת אברהם הגורמת ההצלה כפי מעשיו שהודיע לבריות שאל עליון קונה שמים דהיינו הודיע מציאות ה' והודיע שהוא אדון הכל ובורא כל העולם ומשגיח בו לעולם ולפיכך אמר בלשון הווה קונה שמים וארץ דהיינו מחדש בכל יום מעשה בראשית ואח"כ בירך את ה' אשר מגן צריך בידיך וחלילה לו להקדים עבד לרבו

כלומר, שם לא טעה טעות של תינוקות, אלא היתה לו סברה מאוד הגיונית.

הוא סבר שמכיוון שאברהם אבינו קרא בשם ה אל עולם ופרסם את שמו ברבים,ורק מכחו ובזכותו של אברהם נודע שמו ונודעה מציאותו של ה בעולם -ראוי ונכון לדבוק בסדר הופעת הדברים בעולם ולהקדים ברכה לאברהם.

 

 

היכן אם כן טעותו? גם כאן מלמדנו מהר"י קארו יסוד עצום.

"ועכ"ז נחשב לחטא כי אפי' השלמות שאדם משלים נפשו -ידו ית' באמצע !

ואלמלא הדעת שחננו ה' ית' במה יבחין בין טוב לרע ומי הקדימו ית' ואמר קונה שמים כמו שזכרנו ואם יחזור לאברהם כי במעשיו קנאם כ"ש כי זה כל האדם כמאמרם ז"ל וכן אמר ר' מאיר כל העוסק בתורה לשמה כל העולם כדאי הוא לו:"

 

מלמד אותנו הבית יוסף שמאמין אמיתי יודע מי נתן לו את הכח לעשות חיל, שגם כשלעין אנוש נראה שאדם יגע ומצא ועשה דבר מסויים-בנסתר הכל הוא מידו של הקב"ה .תמיד תמיד הכל מתחיל במעשה האל ולכן לו יש להודות בראש. אם אברהם זכה לשוטט בשכלו ולהכיר את בורא עולם עד ששיבר את הפסלים – כל זה בא מהאל העצמו, מבלי למעט בזכותו העצומה של אברהם עצמו.רק מי שמבין זאת -ראוי להיות כהן.

דבר זה הינו אופייני להבנתם האמונית דתית של אומות העולם , שמתקשים לשחרר את שכלם ממה שעיניהם רואות בעולם והם רואים אותו כממשות שיש לתת לו כבוד אף על פי שברור להם שהם לא מקור הכח.

. לכן הם גם עובדים את גרמי השמיים ,משום שדרכם עוברת השפעת האל לעולם ומגיעה לתודעת האדם. יודעים הם היטב שיש אל עליון מעליהם ,וכך הם גם קוראים לו.

עין יעקב על מסכת מנחות אות (כח)

 "כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ, גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם. וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי וּמִנְחָה טְהוֹרָה". אָמַר לֵיהּ, שִׁימִי אַתְּ? דְּקָארוּ לֵיהּ, "אֶלָהָא דְּאֶלָהַיָא".

אומות העולם יודעים שההשפעה האמיתית באה מהאל, אך הם קוראים לו אלהא דאלהיא- בדיוק כמו שקרא לו שם: אל עליון.אברהם לעומת זאת קורא לו "קונה שמיים וארץ" ומדגיש את שייכותם של השמיים והארץ לבוראם.

גדולתו של אברהם וחידושו בעולם הוא בדיוק בנקודה זו, שהוא הבין והשריש שהכל בכל בא מהאל, גם כל המשרתים שמתחתיו , ולכן הוא היחיד שאותו ראוי לעבוד והוא הראשון שאותו צריך לברך. בנקודה זו הוא נבדל משם,ובנקודה זו נפרדת דרכו משם ומבית מדרשו ומתחילה הופעת תורת ישראל ,תורה משמים בעולם.

לכאורה מצאנו מחלוקת דומה במשנה ברכות, בין בית שמאי לבית הלל.

ברכות פרק ח- דף נא

משנה אלו דברים שבין בית שמאי ובין בית הלל בסעודה בית שמאי אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום

בית שמאי אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין שהיום גורם ליין שיבא וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום שהיין גורם לקדושה שתאמר דבר אחר ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם והלכה כדברי בית הלל

גם כאן לכאורה ,ברור שמברכים קודם על הגורם הראשון והמחלוקת היא רק מי הוא הראשון. בית שאי אומרים שהיום קודם, ובית הלל אומרים שהיין בגלל שהוא גורם לקדושה שתאמר.

אם כן לכאורה מחלוקת שם ואברהם היא כמחלוקת בית שמאי ובית הלל.

אלא ששוב , כאשר אחד מהצדדים הוא האל עצמו- הוא תמיד קודם וראשון כי הכל ממנו. ואין הדבר דומה  כשמדובר ביום השבת וביין.