בס"ד
לפניך
הפיוט כנראה המפורסם ביותר בכל ישראל ביני הרחמים
והסליחות הוא זה שנאמר ומושר על ידי עדות
הספרדים מידי יום בסליחות , "אדון הסליחות" המיוסד על הא-ב
הפזמון החוזר שלו הוא : "חטאנו לפניך רחם
עלינו"
לכאורה אמירה ותחינה פשוטה וישירה, אך נראה שחסר
בה משהו: אם חטאנו לפניך- אז בזכות מה דורשים אנו שתרחם עלינו? מתבקשת לכאורה שורה
נוספת בפיוט המסבירה זאת.
הביטוי לפניך מופיע גם בפיוטים אחרים בימים
הנוראים בכל העדות, כך למשל אומרים בני אשכנז ביום הכיפורים : על חטא שחטאנו
לפניך........סלח לנו מחל לנו כפר לנו.
מהו עומק סודו של הביטוי " לפניך"?
נראה פתח להבנת הביטוי נמצא בתפילתו המפורסמת של
השל"ה הנאמרת בדרך כלל בערב ראש חודש סיוון
ספר
השל"ה הקדוש - מסכת תמיד - פרק נר מצוה (ק)
מי
כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו לחיים ברחמים, זכרנו לחיים נצחיים, כמו שהתפלל אברהם
אבינו לו יחיה לפניך, ופירשו רז"ל ביראתך
אם כן משמעותה העמוקה של המילה לפניך היא ביראתך,
בהרגשה התמידית של עמידה נכח פני השם " שיויתי השם לנגדי תמיד" כפי
שנאמר אצל אברהם " ואברהם עודנו עומד לפני השם"
עולם שבו האדם חי בתודעה של "לפניך"
הוא עולם של רשות היחיד – יחידו של עולם שבו יודע האדם מאין בא ולפני מי הוא צריך
לתת דין וחשבון. הוא איננו עולם של רשות הרבים שבו איש הישר בעיניו יעשה, כפי שאנו
מוצאים אצל קין " ויצא קין מלפני ה" ובפרשת נח בימי המבול
שם כתוב " ותישחת הארץ לפני האלוקים, ותמלא ארץ חמס.
עומק חשיבותה ומשמעותה של הרגשה זו של עמידה נכח
פני השם מתבאר בפירושו של הנציב מוולזין בפרשת כי תצא בעניין עמלק
העמק
דבר על דברים פרק כה פסוק יז
ונראה
דכלפי שאמרו חז"ל ג' עבירות חמורות היינו ג"ע ע"ז ש"ד. וחומר
שבג' אלו אינו תלוי בעונש שהרי עונש חילול שבת חמור מעונש עריות אלא באשר שהאדם
החוטא בא לחטוא בא' מג' אופנים. או מהעדר האמונה בה' ובתורתו או מצד התגברות התאוה
או מצד הגברות הכעס וכדומה במדות שנוגע בין אדם חבירו. והנה הראש שבהעדר אמונה הוא
ע"ז והראש בתאוה הוא ג"ע והראש שבמדות רעות הוא ש"ד וכל עונות באים
בא' מג' אופנים הללו כגון המחלל שבת מצד פרנסה ה"ז נוגע באמונה והוא שמץ
ע"ז. ואם למלוי תאות נפשו ה"ז ענף מעריות.
והנה הגרוע בשלשה עונות הללו הוא ע"ז.
באשר נוגע לאמונה וגם רחוק מן התשובה וכל באיה לא ישובון ומעתה הגונב מחבירו כלי יקר יכול
להיות שבא מצד התאוה לאותו כלי וה"ז מגדר עריות. אבל העושה משקלות שקר אינו
מדרך התאוה אלא חסרון אמונה בה' הזן ומפרנס בהשגחה פרטית לפי מעשיו וה"ז מגדר
ע"ז. ע"כ אמרו דעון משקלות אע"ג שאינו אלא ענף מע"ז ועדיין
רחוק מראש הכפירה מ"מ הוא חמור מג"ע שהוא ראש פרעות התאוה. באשר
חסרון אמונה קשה לתשובה וגם נוגע לכבודו ית"ש. ואחר שכן נשוב לענין
הפרשה של עמלק. והענין תמוה איך נפל ספק בלבבם אחר ראות עיניהם כל הנסים. וביארנו
שם שנסתפקו אם ה' בקרבם היינו בדרך הטבע וכשימות שמה ולא יהי עוד נסים. וע"ז
החסרון באמונה בא עמלק והיינו בעון משקלות:
אם כן מלמדנו הנצ"יב שחטא ששורשו באמונה הוא
החמור ביותר וקשה לתשובה .
על כן בעומדנו בימים הנוראים לפני השם בבקשת
רחמים על עצמנו , עומדים אנו ואומרים לו: אמנם חטאנו- אבל לפניך, עדיין יודעים אנו
שאנו עומדים לפניך ,כשלנו – אך את אמונתנו בך לא איבדנו !
ובזכות זה מבקשים אנו ,בזכות אמונתנו וידיעתנו
שאנו עומדים לפניך" רחם עלינו"
תגובות
הוסף רשומת תגובה