על משמעות סדר בריאת העולם

במדרש בראשית רבה מצינו הסבר מקורי ומענין על חטאו של אדם הראשון:

מדרש רבה בראשית - פרשה יט פסקה ד

ר' יהודה בר סימון אמר כל שנברא אחר חבירו שליט בחבירו

שמים בראשון ורקיע בשני אינו סובלן אתמהא

רקיע בשני ודשאים בשלישי אינן מספקין את מימיו

דשאים בשלישי ומאורות ברביעי אין מבשלין פירותיו וכו

ואדם נברא אחר הכל לשלוט בכל קדמו ואכלו עד שלא יברא עולמות אחרים והן שולטין בכם הה"ד ותרא האשה כי טוב וגו' ראתה דבריו של נחש:

 מתוך דברי רבי יהודה למדנו עקרון יסודי בסדר הבריאה והוא כי גל מה שנברא קודם משרת ומשמש את מה שנברא אחריו.

יסוד זה מתבאר בדברי רבי יצחק עראמה בעל עקידת יצחק:

ספר עקידת יצחק - שער טו:

מפלאי הטבע ושרשי הבריאה הוא שיהיה כל המתאחר ביצירה גדול במדרגה לקודם אליו, כי אחר שהיה הקודם במדרגת ההיולי לאשר אחריו, והמתאחר הוא לו במדרגת הצורה, והיה מטבע הצורה לפעול, וטבע החמר להתפעל, חוייב שהמתאחר יהיה השליט והפועל בכל אשר לפניו וכלם מתפעלים ממנו, כמו שאמר (ב"ר פרשה יט) רבי יהודה ברבי סימון כל מה שנברא אחר חבירו שליט בחבירו. עד שיתחייב מזה שתמצא לכל הנמצאות כלן הכנעה ושעבוד טבעי אל מין האדם, למה שהוא במדרגת השלמות והצורה לכלן, וכלן הם תחתיו בסדר מדרגותיהם,

 אם כן לכן חשוב לנו לדעת את סדר הבריאה שמלמדת אותנו התורה.

סיבת בריאתו של האדם בסוף לאחר כל הבריאה מתבארת גם במדרשים נוספים:

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח/א

תנו רבנן אדם נברא בערב שבת ומפני מה שלא יהו צדוקים אומרים שותף היה לו להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית דבר אחר שאם תזוח דעתו עליו אומר לו יתוש קדמך במעשה בראשית דבר אחר כדי שיכנס למצוה מיד דבר אחר כדי שיכנס לסעודה מיד משל למלך בשר ודם שבנה פלטרין ושיכללן והתקין סעודה ואחר כך הכניס אורחין שנאמר חכמת בנתה ביתה

מדרש רבה בראשית - פרשה ח פסקה א

דאמר ריש לקיש ורוח אלהים מרחפת על פני המים זו רוחו של מלך המשיח היך מה דאת אמר (ישעיה יא) ונחה עליו רוח ה' אם זכה אדם אומרים לו אתה קדמת למלאכי השרת ואם לאו אומרים לו זבוב קדמך יתוש קדמך שלשול זה קדמך א"ר נחמן אחור לכל המעשים וקדם לכל עונשין אמר רבי שמואל אף בקילוס אינו בא אלא באחרונה הדא הוא דכתיב (תהלים קמח) הללו את ה' מן השמים וגו' ואומר כל הפרשה ואחר כך הללו את ה' מן הארץ וגו' ואומר כל הפרשה ואח"כ אומר מלכי ארץ וכל לאומים בחורים וגם בתולות א"ר שמלאי כשם שקילוסו אינה אלא אחר בהמה חיה ועוף כך ברייתו אינה אלא אחר בהמה חיה ועוף מה טעמיה שנאמר ויאמר אלהים ישרצו המים ואח"כ ויאמר אלהים תוצא הארץ וגו' ואח"כ ויאמר אלהים נעשה אדם וגו'

 במדרשים אחרים של חז"ל אנו מוצאים קדימות דווקא למי שנברא קודם:

 מדרש רבה שמות - פרשה כא פסקה ו

מיד שמע משה להקב"ה והלך לקרוע הים וכיון שהלך לקרוע את הים לא קבל עליו להקרע אמר לו הים מפניך אני נקרע אני גדול ממך שאני נבראתי בשלישי ואת נבראת בששי

 אם כן למי הקדימות? ומדוע אם לא זכה אדם אומרים לו יתוש קדמך?

נראה להסביר בו יסוד עמוק

אכן ישנם שני סדרים אפשריים של קדימות ומעלה, באחד מהם יש קדימות ומעלה למי שנברא ראשונה מעצם בכורתו וראשוניותו , ובשני למי שנברא אחרון בהיותו קרוב יותר לפסגת הפירמידה ולתכלית הבריאה.

האם באמת האדם נברא אחרון?

אומנם ביום השישי נבראו בעלי החיים ואחריהם האדם, ואחר כך נכנסה השבת

אלא שעיון מדוקדק בכתוב יביא אותנו למסקנה שגם השבת היא בריאה בפני עצמה ,ולא רק שביתה ממלאכה.

ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה- מכאן אנו למדים שהמלאכה נסתיימה רק ביום השביעי עצמו , והשבת היא בריאה בפני עצמה המסיימת את מלאכת הבריאה.

חז"ל עמדו על כך באריכות במדרש:

מדרש רבה בראשית - פרשה י פסקה ט

 (ט) רבי שאליה לרבי ישמעאל ב"ר יוסי א"ל שמעת מאביך מהו ויכל אלהים ביום השביעי אתמהא אלא כזה שהוא מכה בקורנוס על גבי הסדן הגביהה מבעוד יום והורידה משתחשך אר"ש בן יוחאי בשר ודם שאינו יודע לא עתיו ולא רגעיו ולא שעותיו הוא מוסיף מחול על הקודש אבל הקב"ה שהוא יודע רגעיו ועתיו ושעותיו נכנס בו כחוט השערה גניבא ורבנן גניבא אמר משל למלך שעשה לו חופה וציירה וכיירה ומה היתה חסרה כלה שתכנס לתוכה כך מה היה העולם חסר שבת רבנן אמרי משל למלך שעשו לו טבעת מה היתה חסירה חותם כך מה היה העולם חסר שבת וזה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך ויכל אלהים ביום הששי וישבות ביום השביעי

 אם כן מלאכת העולם נסתיימה ביום השביעי בבריאת השבת שהיא חלק בלתי נפרד מהבריאה.

אם כן האדם לא נברא אחרון בבריאה אלא השבת ,המייצגת את בורא העולם ואת הסדר המוסרי שנובע ממנו ומדרכיו ואת החזרת הבריאה אליו ומלכותו עליה.

אם האדם מקבל את סדר הקדימות בו כל מי שנברא קודם משרת את מי שנברא אחריו, והוא עצמו משרת את השבת ונותן לה קדימות- אזי זכאי הוא לדרוש קדימות ומעלה על הנבראים לפניו.

אם לא כן ,אזי חוזר סדר הקדימות הראשון ואזי לים ולשמש ,כמו גם ליתוש לשלשול ולזבוב – יש עדיפות על האדם.

זהו עומק דברי כוונת חזל  אם זכה אדם אומרים לו אתה קדמת... ואם לא אפילו יתוש קדמך.

נראה שזוהי כוונת חז"ל בהמשל המדרש של ויכוח יהושע עם השמש

מדרש תנחומא אחרי מות - פרק ט

א"ל יהושע בן חורין שהוא קטן ויש לו עבד זקן אינו אומר לו שתוק ואברהם אבי הקנה לו הקב"ה שמים וארץ שנאמר (בראשית יד) ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ ולא עוד אלא שנשתחוה השמש לפני יוסף שנאמר (שם לו) והנה השמש והירח וגו' הוי שמש בגבעון דום

 ומכאן תובנה משמעותית למקומו של האדם בבריאה מול שאר הברואים ולזכותו להשתמש בהם לצרכיו..- שהוא ראוי לזה רק אם הוא עצמו מחוייב מוסרית  לשרת את השבת על ידי שמירתה , ובכך להוביל את כל הבריאה לעבוד את הבורא.