שבע ברכות ,שבעת המינים ושבעה יסודות לזוגיות

סיפור קטן:

לפני כמה ימים באחת הקבוצות מישהו סיפר על זוג צעיר שעמדו להתחתן ואז החתן נפצע ונאלצו לעשות חתונה קטנה בבית החולים ליד מיטתו.

לאחר שהבריא רצו לעשות שמחה גדולה כראוי לחתונה ושאלו אם יש רעיון לעשות במקום טקס החופה והקדושין המסורתי שאותו ביצעו.

הצעתי להם להזמין אנשים לשבע ברכות מעמיקות שמתכתבות עם הברכות הרגילות ומחברות אותם לזוגיות

ולבקשתם כתבתי להם כהצעה את הטקסט הבא שאותו אני משתף איתכם.........

*כל הזכויות שמורות.......

כנגד שבע ברכות עתיקות – ברכות החופה והנשואין – נברך אנו ברכות של קרובי משפחה וקרובי רוח ולב ונסמיך אותם אל שבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל " ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש"

את הברכה ראשונה ברכת הגפן מוזמן לברך.................

ברכה ראשונה- גפן

חכמים תיקנו להסמיך ברכות וקידושים לברכה על היין .היין מסמל סוד ופנימיות- נכנס יין יצא סוד, ומסמל גם שמחה- ויין ישמח לבב אנוש

בהקשר ברכות הנשואין הרי שהפתיחה בברכה על היין באה ללמד ששמחת הזוגיות בנויה בראש ובראשונה על אמון . ככל שיהיו בני הזוג שקופים זה לזה - חיבורם יהיה פנימי ועמוק יותר ,יחבר גם את סתרי הלבבות וישפיע שמחה לבית.

ברכת היין היא בורא פרי הגפן " מה גפן זו נשענת על עצים יבשים והיא לחה כך ישראל נשענים בזכות אבותם" {ויקרא רבה} וכך גם הזוג הצעיר נשען על מסורת בית הוריו שגדלו וחינכו והובילו אותו לחופה ,מסורת שאותה הוא מחדש." נמצא בגפן סגולה נפלאה מבין האילנות שאין לה בעצמה גבול ידוע אלא כפי הדבר אשר אליו תיסמך תעלה בגובהה" { אברבנאל} אשר על כן ראויה היא הגפן לפתוח את ברכות הנישואין ובניין הבית החדש .

הברכה השניה היא ברכת שהכל ברא לכבודו

לברכה השניה ברכת התאנה נזמין את..............

שהכל ברא לכודו- תאנה

ברכה זו מיוחדת בכך שבפשט הדברים היא איננה מתייחסת בדווקא למעמד החופה והנשואין ." ברכה זו לכבוד העם הנאספים שם לגמול חסד ואסיפה זו כבוד המקום היא" {רש"י כתובות}

מעלי התאנה נוצרו הבגדים הראשונים לאדם ולאשתו בגן עדן הבגדים שמאז שומרים, מגלים ומלמדים על כבודו של האדם.

ובתלמוד מובא שרבי יוחנן קרא לבגדיו -מכבדי. לכן ,בהקשר הזוגי יש בברכה זו ללמדנו על חשיבות הכבוד ההדדי להעצמת הקשר הזוגי "איזהו מכובד – המכבד ...... "ובעיקר מהאיש לאשה " אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו"

התאנה גם מוציאה את פירותיה לאט לאט לאורך הזמן ולא בבת אחת ובעת אחת ,ובכך היא סמל לשקידה ומחוייבות מתמדת שנושאת פירות לאורך זמן " נוצר תאנה יאכל פריה"

עתה לפנינו שתי ברכות העוסקות ביצירת האדם

לראשונה שבהן ברכת השעורה נכבד את.................

יוצר האדם – שעורה

ברכה זו נתקנה על היצירה הראשונה של האדם בפרק א בבראשית שעליה נאמר " זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם" – בתחילה נבראו האיש והאשה כאחד , מחוברים לפני שננסרו ונפרדו בשלב מאוחר יותר. לכן ניתן לשייך אותה לשעורה המקדימה להבשיל בתקופת הפסח וממנה מביאים את קרבן העומר ,לעומת החיטה המבשילה רק בימי שבועות ואז מביאים ממנה את שתי הלחם

לפי חז"ל השעורים הינם מאכל בהמה. מעשה הזיווג בין איש לאשה כולל גם את המפגש הגופני שביסודו מצוות פריה ורביה שיש בו צד משותף בין האדם לבעלי החיים." נתקנה ברכה זו כדי להזכיר סיבת הזיווג שהוא עיקר יצירת עולם התחתון שלא נברא אלא לפריה ורביה שנאמר " לא תהו בראה לשבת יצרה" (ישעיה מה) {הרמ"ה כתובות}. "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" – הולד נוצר על ידי שניהם ושם נעשה בשרם אחד {רש"י בראשית}

"אדם ובהמה תושיע ה" – "אלו בני אדם שערומים בדעת כאדם ומשימים עצמם כבהמה" הענווה היא תכונת מפתח לבניין זוגיות בריאה . כאשר בן הזוג פועל בענווה הוא מפנה את עצמו עצמיותו ופתוח לראות את השני ולהקשיב לו

לברכה הבאה ברכת החיטה נזמין את..........

אשר יצר את האדם- חיטה

החיטה כאמור מבשילה מאוחר יותר והיא עיקר מאכל האדם-לכן נשייך אותה לברכת יצירת האדם המאוחרת יותר .

חכמים קשרו את החיטה לדעת שמייחדת את האדם " רבי יהודה אומר עץ הדעת חיטה היה שאין האדם יודע לקרוא אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן" {סנהדרין ע} ."כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" אך עיקר הייחוד של הקשר בין האיש לאישה הוא בכך שהם מגשרים על דעתם השונה בבסיסה ,מתעלים מעל תהום השוני – ומוצאים יחד את הדרך לקשר ולחבר את דעותיהם לאחד . אחדות זו איננה אחידות ,אך למרות התכונות השונות וההסתכלות השונה -הם מוצאים דרך לפעול יחד " כאיש אחד בלב אחד".לכן מכונה הקשר העמוק בין האיש לאשה בשם ידיעה " וידע האדם את אשתו" .

ידיעה זו מייחדת ומבדילה את האדם מבעלי החיים ומרוממת את הקשר הזוגי מעל למימד הפיזי גופני למימד רגשי ורוחני .לכן נפרדו האיש והאשה -אדם וחווה- זה מזה מחיבורם הטבעי ,והם חזרו והתחברו מחדש פנים בפנים. כך גם כל איש ואשה נצרו עם קשר נשמתי שורשי שנפרד עם ביאתם לעולם בגופים שונים ובמקומות שונים להורים שונים- אך מסלול חייהם מוביל אותם לחפש את הקשר הזוגי למצוא זה את זו ולאחד מחדש את הווייתם מתוך בחירה חופשית תחת החופה. הרואה חיטים בחלום -רואה שלום שנאמר השם גבולך שלום חלב חיטים ישביעך

הברכה הבאה היא ברכת שוש תשיש ותגל עקרה בקבוץ בניה לתוכה בשמחה

לשאת את ברכת הזית נקרא ל........

שוש תשיש-זית

ברכה זו משלבת את את מעגל השייכות האישי -פרטי-זוגי :חתן וכלה עם מעגל השייכות הרחב יותר ,הכללי-הלאומי – העם והארץ שנמשלו גם הם לחתן וכלה .ציון שמחה בבניה ככלה השמחה בהתאחדה עם חתנה. הזית – אין כמוהו מסמל את ארץ ישראל והקרבה לאדמתה . לא בכדי בפסוק נאמר "ארץ זית שמן"-הזית הוא הקרוב ביותר למילה ארץ

אחד הדברים המייחדים את הזית הוא שאין עליו נושרים "מה הזית הזה אין עליו נושרים לא בימות החמה ולא בימות הגשמים- כך ישראל אין להם בטילה עולמית לא בעולם הזה ולא בעולם הבא". בניית הבית הפרטי לעולם אינה מנתקת את הזוג מקישורם הכללי לקהילה ולעם .ככל שישכילו יחד לחבר את כחם לעשיה עם ולמען הכלל – כך יתמיד בניינם ולא ישרו עליו

מהזית גם מייצרים את השמן למאור שממנו מדליקים את נרות השבת המרבים שלום וקדושה. השמן גם מתייחד בכך שאינו מתערב עם נוזלים אחרים ,וכך , לצד החיבור והנתינה לכלל שומרים בני הזוג על טהרת ייחודם זה לזה ואינם מתערבבים – אלא רק מעורבים עם כלל ישראל מכח הערבות ההדדית.

השישית בברכות היא ברכת שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם

בברכה זו ברכת התמר יתכבד.........

שמח תשמח- תמר

שמח תשמח רעים האהובים

"ואתם הדבקים בה אלוקיכם חיים כולכם היום"- כשתי תמרות הדבוקות זו לזו , אמרו חז"ל. הדבקות הזו מאפיינת גם קשר הנשואין

" ודבק באשתו" והדימוי הזה של חז"ל כשתי תמרות דבוקות- אין כמוהו לתאר את הזוגיות האידאלית . קשר הנשואין גם הוא קשר של חיים : ח- חיבה י -ייחוד י- ישרות מ- מחוייבות . יסודות אלו הם הפירוט של האהבה המאחדת את הרעים.

התמרים הם הממתק של הטבע וכך גם הזוגיות -טוב לה שתהיה בנויה על דברי חיבה ומתיקות תכופים, על פרגון והדגשת שבחי בן הזוג "שהדבש וכל מיני מתיקה מאירים עיניו של אדם"{יומא פג}

התמר כולו חסד : פריו למאכל ,לולביו להלל ,עליו לסכך, סיביו לחבלים, סנסיניו לכברה, קורותיו לקרות הבית והוא כולו ישר- כך גם הזוגיות צריכה להציב לה לאבני בניין את החסד והנתינה ההדיית בלי גבול לצד הישרות -שבכחם לכפר על כל מכשול ותקלה- "הרואה תמרים בחלום -תמו עוונותיו"

קומתך דמתה לתמר – מה התמר אין לו אלא לב אחד כך ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמיים

וכך גם בני הזוג מתוך איחוד ליבותיהם זוכים הם לברכת השכינה השורה ביניהם " זכו -שכינה ביניהם"

השביעית והאחרונה וגם הארוכה בשבע ברכות הנשואין היא ברכת "אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה רינה דיצה וחדווה אהבה ואחווה ושלום ורעות.......קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם"

לברכה זו ברכת הרימון החותמת את שבע הברכות נזמין את........

אשר ברא – רימון

מיני שמחה רבים כמעט כגרגירי הרימון מוזכרים בברכה זו : ששון ושמחה גילה רינה דיצה וחדווה ,ויחד איתם אהבה ואחווה שלום ורעות " ויש כאן עשר פעמים ענייני שמחה אצל חתן וכלה כנגד עשר הספירות המסכימות בשמחתם" { ר"י בן יקר} ואין לך משמח את הלב במראהו כרימון בתפארתו

הרימון בפריחתו הרי הוא מרהיב עין ומלא בפירות הדורים למראה שנושאים בקרבם אינספור גרעינים. כך גם חיי הנישואים מלאים בימים וברגעים המתחברים לפסיפס מרהיב . כאשר הזוגיות בנויה היטב ורצופה אהבה – הרי שגם חיי היום יום השגרתיים מתמלאים בעוצמה מיוחדת ומבורכת " אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון"

על הרימון מברכים גם בליל ראש השנה החדשה ומבקשים שנרבה זכויות כרימון.

כך גם הזוגיות צריכה את ברכת ההתחדשות התמידית " בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים" וסוד ההתחדשות הוא סוד השלכת הקליפה והטפל והתמקדות בעיקר " רימון מצא תוכו אכל קליפתו זרק" " ותוכו הלא הוא רצוף אהבה ,שהיא כמעיין חיים נובע ואינו פוסק לתת מיים זכים .

משמח חתן עם הכלה........ומצליח..........

517

אנשים שהגעת אליהם

41

מעורבויות

קדם/קדמי שוב