פרשת וארא

 

במשנה יוצאת דופן  ומיוחדת מאוד במסכת קידושין מובא כך:

החמרים רֻבָּן רְשָׁעִים, וְהַגַּמָּלִין, רֻבָּן כְּשֵׁרִים. הַסַּפָּנִין, רֻבָּן חֲסִידִים.

 טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים, לְגֵיהִנָּם. וְהַכָּשֵׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים, שֻׁתָּפוֹ שֶׁל עֲמָלֵק (עיין שם להקשר ולהמשך פרק ד משנה יד)

 

משנה זו, המחלקת ציונים רוחניים וקובעת את רמת צדקותם של אנשים לפי מקצועם ועיסוקם-מצריכה לימוד ארוך שאין כאן מקומו

נתמקד רק בחלק אחד,כנראה המפורסם ביותר: טוב שברופאים לגיהנם!

האומנם ? מדוע?

רש"י על הדף בתלמוד מביא שני פירושים בעניין זה: א - יש ביד הרופא לרפאות העני ואינו מרפא ב- מאכלו מאכל בריאים ואינו ירא מן החולי ואינו משבר ליבו למקום

 

הפירוש הראשון מאלף בעניין הקשר שבין רפואה איכותית לממון כבר בימי התלמוד......אך הפירוש השני הוא הקשור לענייננו: אדם רגיל ירא מן החולי וזה גורם לו לשבר את ליבו למקום לעורר את נקודות האמונה והתפילה מעומק הלב וכך להתחבר לבורא עולם.לעומת זה הרופא- יש לו פתרונות אנושיים מדעיים לבעיות הרפואיות והוא לא מוצא כל צורך לפתוח את ליבו ולשאת תפילה לשמיים.התוצאה על פי המשנה היא גאוה וקלקול מוסרי עמוק ולכן - טוב שברופאים לגהנם, ודווקא הטוב שברופאים.....דרושי רמזים אמרו שטוב בגימ שבע עשרה- הרופא מרגיש צורך להתפלל תפילת שבע עשרה,ברכת רפאנו מיותרת לדעתו.....

אם כך לימדה המשנה על הרופא - הרי שבעידננו המודרני המתקדם המוצא פתרונות מכח המדע לכל בעיות החיים - על אחת כמה וכמה. על פי ההגיון של המשנה העולם המודרני כולו מתקדם בצעדי ענק......לגיהנם!

במשנה בתענית מובא ששלשה מפתחות לא נמסרו בידי בשר ודם : מפתח של יולדת של גשמים ושל תחיית המתים. במידה רבה את שני המפתחות הראשונים הצליח האדם לקחת בכל זאת לעצמו בכח המדע: להמציא פתרונות מופלאים לבעיית הלידה והעקרות וגם לבעיית המים.אם במשנה הדרך להתמודד עם חוסר בגשמים הינה בתפילות ותעניות- היום יש מגוון פתרונות החל מיבוא מים ועד התפלה של מי ים.....

ןאכן תקופת ההשכלה והנאורות העבירה את גלימת הכבוד מאיש הדת לאיש המדע ואת מרכז הכובד התרבותי מבתי התפילה - להיכלי הידע באוניברסיטאות. ואכן בעולם נשמעת הטענה שהדת היא אופיום להמונים שעבד עליו הכלח ומעמדה לכאורה יורד פלאים עם כל ההשלכות המוסריות הנלוות לכך.

בכך דומה האדם - המדען המודרני לפרעה וחרטומיו בפרשה: כאשר משה עושה לפני פרעה אות או או נס- תגובתו הראשונה היא לקרוא לחרטומים ולבקש מהם לעשות  את אותו הדבר בכחם: אם הצליחו - הקשה את ליבו, ורק אם כשלו , כמו במכת הכינים- אז התרכך מעט שכן " אצבע אלוקים היא"

כאז כן היום ,גלות ראשונה כגלות אחרונה:

ערלת הלב מובילה את האדם להשקיע את מיטב כוחותיו ומשאביו במציאת פתרונות מדעיים וככל שהוא מצליח- הוא מקשה את ליבו ומתרחק מהאמונה באל והמחוייבות המוסרית הנלווית אליה

אך לא כאן מסתיים סיפורנו.....

הרא"יה קוק בספריו בעקבות חז"ל  ,מלמד אותנו שכשם שיציאת מצריים החלה בהבקעת הקליפה הקשה ביותר בערלת לב האדם- קליפת פרעה,כך המהלכים המובילים אל הגאולה האחורונה יסירו את שארית הקליפות העוטפות את הלב האנושי. מטרתה הפנימית של עליית קרנו וכחו של המדע - היא לזכך ולרומם את האמונה  ,שכן אמונה הבנויה על ההזדקקות לאל - היא אמונה נמוכה.האדם הולך ומשתחרר מאמונת הבוסר ונפתח הפתח לאמונה מרוממת של אמונה באל ובנביאי האמת- אך ורק מפני שהם אמת והם בלבד הנותנים את המשמעות העמוקה לפשר החיים של האדם והאנושות

וכשם שהגאולה הראשונה הסתיימה בגילוי של מתן תורה - כך מתקרבים אנו לעידן של " ומלאה הארץ דעה את ה " מתוך גילוי וחשיפה של עומק סודות התורה

"כימי צאתך מארץ מצריים אראנו נפלאות"