תכלת מרדכי והכהן הגדול

 

בספר חידושי הגרי"ז על התורה שאל: כתוב במגילה " ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה"

מהפסוק משמע שהשמחה קשורה ותלויה בכך שמרדכי יצא לבוש בבגדי תכלת, ואם היה ספק בכך בא הפיוט המפורסם והכריע " שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי"- מהי אם כן סיבת השמחה בתכלת?

ועיי"ש מה שהסביר לשיטתו

ונראה להסביר באופן נוסף :

בתחילת המגילה במשתה כתוב אצל אחשוורוש: "בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו"

ודרשו על כך בתלמוד במסכת מגילה:

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יב/א

"בהראותו את עושר כבוד מלכותו אמר רבי יוסי בר חנינא מלמד שלבש בגדי כהונה כתיב הכא יקר תפארת גדולתו וכתיב התם לכבוד ולתפארת"

כלומר לאחר שאחשוורוש חישב שכבר לא ייבנה בית המקדש כי עברו שבעים שנה- ולכן חשב שהכבוד האלוקי שבבגדי הכהן הגדול עובר לאדם ובפרט אליו בתור גדול המלכים.

אבל באמת כל מעלת בגדי הכהונה ובפרט מעיל התכלת והציץ של הכהן הגדול נתונה לכהן הגדול שבהם הוא מקדש שם שמיים ולא לכבוד עצמו.

ולכן בעצם מרדכי שהנהיג את היהודים וסירב להשתחוות להמן וללכת לסעודה הדריך את אסתר לצום ולהכנס אל ההיכל הפנימי של המלך ובכך להפוך ולהפר את עצת המן- הוא בעצם כעין הכהן נגדול וראוי שייצא מלפני המלך- מלכו של עולם – בלבוש מלכות כמו מעיל התכלת של הכה"ג ובעטרת זהב כמו הציץ אף על פי שלא היה כהן כי תמצית עניינו של הכהן היא לכפר על בני ישראל ולקדש שם שמיים ולהרבות כבוד שמיים- ואת זה עשה מרדכי באין מקדש וכהן.

לכן שמח העם בראותם יחד תכלת מרדכי כי ראו שיש מי שנושא את ישראל על ליבו ומקדש שם שמיים גם בגלותם וזה חיזק את אמונתם בהשבת המקדש על מכונו וכהן לעבודתו ולכן היה התכלת חלק מרכזי בשמחה ודו"ק.