פרשת בא
" ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ
לא להם ועבדום ועינו אותם....ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"
ואכן, לפני היציאה ממצריים אומר האל
למשה " דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי
זהב ושמלות...ואני אתן את חן העם בעיני מצריים וישיאילום"
מדוע משתמש האל בהדרכתו למשה בביטוי
" דבר נא" כביכול הוא מנש מבקש ומתחנן לעם לקחת רכוש מהמצרים לפני
יציאתם?
על כך דרשו חז" ל בתלמוד "
דבר נא- שלא יאמר אותו צדיק ( אברהם) ועבדום ועינו אותם - קיים בהם
ואחרי כן יצאו ברכוש גדול - לא
קיים" לכן משתמש האל בלשון נא כדי
לעמוד בהבטחתו לאברהם.
וכי אילולא אברהם לא האל לעמוד
בהבטחתו? מדוע לפי חזל כל המטרה היא " שלא יאמר אותו צדיק" בלבד?
פירושים רבים נאמרו בשאלה זו
אחד מהם: הקב" ה תיכנן לקיים את
הבטחתו לרכוש גדול - בקריעת ים סוף. כידוע אכן גדולה היתה ביזת הים מביזת מצריים
ורק על הים קבלו ישראל את מיטב רכוש מצריים " וינצלו את מצריים"
אך מה לגבי זמן הביניים שבין היציאה
ממצריים לקריעת הים? אז עלול מישהו לחשוב שהאל שכח את הבטחתו לגבי הרכוש
הגדול .לכן כדי למנוע אפילו צל של טענה
כזו- ביקש האל ממשה לבקש מהעם לקחת רכוש מהמצרים עוד לפני היציאה .......
הראי" ה קוק מאיר את עינינו בעומק
המשמעות הרוחנית של הדברים. הירידה למצריים נעשתה כדי להכין ולהכשיר את עם ישראל
לקבלת התורה בהר סיני.כדי לקבל תורה צריך לבנות שתי מידות הפוכות בנפש : הכנעה-
וגדלות ,שפלות - ורוממות, יראה ואהבה שהם כשתי הכנפיים שרק בעזרת שתיהן אפשר
להתרומם רוחנית. בלי שתי תכונות אלו לא יכול האדם הקרוץ מחומר להתעלות לקבל את אור
האינסוף שמופיע בתורה.העבדות הקשה במצריים- הכינה את ישראל למידת ההכנעה והשפלות
בקבלת הציווי האלוקי. היציאה ברכוש גדול לחירות- תפקידה היה לבנות בנפש ישראל את
תכונת הגדלות והרוממות.לכן אילולא היה מקיים האל את עניין הרכוש הגדול- היה אומר אותו
צדיק- אברהם אבינו שממנו התחילו אלפיים שנות תורה - ועבדום ועינו אותם קיים בהם,
אך זה לא מספיק לקבלת התורה, צריך גם את הכנף השניה של הגדלות והרוממות, צריך גם
את הרכוש הגדול.......וצריך ששתי התכונות יפעלו כאחד ויהיה איזון ביניהם- לכן דבר
נא באזני העם כי מטרת הרכוש הגדול היא להכין את הנפש לרכוש הגדול האמיתי- התורה
ש" יקרה היא מפנינים"
ושאלה נוספת בפסוקים " וישאלו איש
מאת רעהו ואישה מאת רעותה" - בפשטות הכוונה היא למצרים- אך ממתי המצרים
נקראים רעים לישראל? הרי הם נבדלים מהם מתעבים אותם ומשעבדים אותם! ובכלל רעך -
הכוונה למי שרעך בתורה ומצוות וכיצד אפשר לומר כך על המצרים? ראיתי באחד הספרים
פירוש נפלא: רעהו ורעותה- הכוונה לאחיהם הישראלים. האל מבקש ממשה שבני ישראל
ישאילו ילוו ויתנו איש לרעהו כלי כסף וכלי זהב כדי לעשות חסד ורק אז אחרי שיעשו
חסד איש עם רעהו - יוכלו לקבך גם רכוש מהמצרים מידה כנגד מידה......
כימי צאתך מארץ מצריים אראנו נפלאות-
שנזכה גם אנו לצאת ממימרי הגלות אל הרכוש הגדול של דעת ה - דעת קנית מה
חסרת?.......
תגובות
הוסף רשומת תגובה