עולם התורה בספרד

 יהודים הגיעו לראשונה לספרד בתקופת השלטון הרומי, לפני חורבן בית שני. באותה תקופה שני מרכזי היהדות היו בבבל ובמצרים. חצי האי האיברי עבר תהפוכות. ספרד נולדה ב-1492 .לפני כן היתה אוסף של נסיכויות. הסיפור היהודי המרכזי היה באנדלוסיה. קיסרים רומים נולדו באיזור הזה. אולם השינוי המרכזי נעשה כאשר האיזור קיבל על עצמו את הנצרות. טולדו – עיר הבירה של הממלכה הוויזיגותית, ולכן באלף השנים הבאות תהיה עיר משמעותית ליהודים – ירושלים דספרד. השלטון המוסלמי מגיע כאשר במסגרת המאבקים הפנימיים אחד הצדדים מזמין אותו. 

השלטון נחלק ל-3 תקופות: תקופת החליפות )בית אומיה – שולטים בעולם מדמשק; ולאחר שבורחים ממנה מכריז על עצמו כנסיך( ואיבריה נשלטת ממנה. לאחר מכן מכריז על חליפות נפרדת. בשלב השלישי ברקונקוויסטה כ-500 שנה, החליפות מתפרקת לממלכות עצמאיות אולם לא חליפות, עד שהם מגורשים לגמרי. בית החכמה מוקם בבגדד – בית עבאס – בית אל חיכמה – מכון לכתבי יד, מחקר, ספריה, פילוסופיה. אחד הסמלים לתור הזהב של האיסלם. מאות 9 – 13 .מרכז החליפות של בית עבאס. מרכז שלטוני וגם רוחני. היהודים משתלבים בכך, וישיבת סורא עוברת לבגדד. חלק מהגאונים עוברים לבגדד. 

שתי תקופות עיקריות בתולדות יהדות ספרד: 

תקופת הגאונים )עד 1038 ) ותקופת הראשונים. בתחילת תקופת הגאונים יהודי ספרד נשענים על חכמי בבל. בתקופת הראשונים הם יוצרים מרכזים תורניים עצמאיים. בעולם היהדות בזמן זה, אנו מדברים על תקופת הגאונים. תקופת הגאונים החלה במאה ה-6 עם תחילת הקמת ישיבות סורא ופומבדיתא. הגאונים היו ראשי הישיבות בארץ ישראל, בגדד, דמשק ומצרים. הגאון האחרון הוא רב האי גאון, ראש ישיבת פומבדיתא, שנפטר בגיל 99 בשנת 1038. שמואל הנגיד ושלמה אבן גבירול כתבו עליו שירי הספד. 

מגדולי הגאונים:

  רב שרירא גאון 906 – 1006 :משפחתו מיוחסת עד דוד המלך. ראש ישיבת פומבדיתא. אביו של האי גאון. היה עליו סיפור של הלשנה. הערה: ד"ר עמיצור אומר שהוא עבר לבגדד אולם לא מצאתי לכך סימוכין ברשת. 

 רב עמרם גאון: 810 – 875 :ראש ישיבת סורא. התפרסם בזכות סידור התפילה שלו סדר עמרם גאון, על פי בקשת ציבור מספרד. )ברשת כתוב שכתב אותו עבור אנשי ברצלונה. ד"ר עמיצור אמר שכתב אותו עבור אנשי לוסינה – מסתמך על מקור כתוב(. ד"ר עמיצור אומר שגם הוא עבר לבגדד, אולם לא מצאתי אזכור לכך ברשת. 

 רב סעדיה גאון: 882 – 942 :שימש כראש ישיבת סורא בבגדד. הוא היה המייסד של כמעט כל הספריה התורנית. דקדוק, פילוסופיה, פירוש לתנ"ך, ועוד. התגלה מאוד בעקבות הגניזה הקהירית. חיבור סידור של התפילות. סידורו היה מקובל בעיקר בפרס, אפגניסטן, כורדיסטן. וכן חיבר את ספר האמונות והדעות. בערבית. אבן תיבון תרגם אותו לעברית. הראשון שקבע את עיקרי האמונה. 

תחילתו של תור הזהב – חסדאי אבן שפרוט, דונש, מנחם – החצרנים וכו' – שמואל הנגיד. מבגדד יהודים מגיעים לארבעה מרכזים חדשים – אגדת השבויים – מצרים, איטליה, פאז, ספרד. האגדה הזאת מסופרת על ידי הראב"ד הראשון )1110 - 1180 ,)פחות ממאה שנה לאחר המעשה, בעל ספר הקבלה – סדר העברת התורה והמסורת מדור לדור. למעשה כך מתפתחת יהדות ספרד ואשכנז. מאיטליה לגרמניה מצד אחד )רבי קלונימוס(, ולצפון אפריקה מצד שני )רבי חושיאל(. 

יהדות ספרד נטתה לכיוון הפילוסופיה והקבלה ואילו יהדות אשכנז נטתה לכיוון האגדה והמדרש.

 שני סוגי יהודים: ראשי הקהילות שבדרך כלל היו צריכים להישאר עם הקהילה שלהם, לעומת הרבנים ללא קהילה, המשוררים, פילוסופים וכדומה – אשר כל פעם נדדו עקב הצרות והמלחמות. בכך הם העשירו את עולם התורה למקומות אחרים אליהם הם הגיעו. )ראב"ע, ריה"ל, רמב"ם(. אי אפשר להבין את הסיפור היהודי אלמלא הפרעות והתוצאות שלהן. חכמים אלה שעוברים מבבל – הם הם האחראים על הקניית מעמד עליון לתלמוד הבבלי. יהודים מאמינים יראו באגדת השבויים סיפור של "מעז יצא מתוק" מכיוון שזמן קצר לאחר מכן הסלגו'קים עולים על בגדד, כובשים ומחריבים אותה, ואלמלא סיפור השבויים לא היה נותר מרכז תורני. המהפכה והעצמאות: בשלב שבו מרכז היהדות בבבל / בגדד, יהודי ספרד תלויים בהם לגבי הידע ההלכתי והתורני )למשל- סדר עמרם גאון(. כאשר מגיעים תלמידי חכמים לספרד היא הופכת להיות עצמאית מבחינה תורנית.

 החל מהמאה ה-11 עד המאה ה-15 – תקופת הראשונים

 תקופת הראשונים מתחילה עם סיום תקופת הגאונים, מותו של האי גאון ומעבר התורה מבגדד לאירופה. היא מסתיימת עם גירוש ספרד / צאתו של ה"שולחן ערוך" / מהפכת הדפוס. 

נציג שלושה דורות בישיבת לוסינה: 

דור ראשון: ריצ"ג, רבי יצחק אבן גיאת. נולד 1010( בויקיפדיה – 1038 – )1089( .על פי ויקיפדיה הוא מהדור השני לראשונים(. ראש ישיבת לוסינה. תלמידו של רבי חנוך מארבעת השבויים. בוחר לשבת בלוסינה ולפתח שם את עולם התורה. מתלמידיו: רבי משה אבן עזרא. על פי המרצה, הרי"ף היה תלמידו.

 דור שני: הרי"ף – רבי יצחק אלפסי – 1013 – 1103 .נולד באלגי'ר, למד בקירואן )תוניסיה(, עבר כנראה לפאס, משם ברח עקב סכנה לחייו לקורדובה, משם ללוסינה, שימש כרב לאחר ריצ"ג. נפטר וככל הנראה נקבר גם הוא בלוסינה. ככל הנראה ריה"ל היה תלמידו. גדול חכמי התלמוד בספרד, חיבר את ספר ההלכות, התלמוד הקטן. פסיקתו התקבלה בעם היהודי כמעט ללא פקפוק. 

תלמידו, הר"י מיגאש, שימש כראש הישיבה אחריו. 

דור שלישי: ר"י מיגאש רב ייוסף אבן מיגאש 1077( סביליה( – 1141 .אביו בעל משרה מכובדת בחצר מלך סביליה. בגיל 12 עבר ללמוד אצל הרי"ף בישיבת לוסינה ומאז סומן כיורשו. פסלו נמצא בכיכר בלוסינה ליד היכן שהיה בית הכנסת. הראשון מחכמי ספרד שחיבר פירוש לתלמוד. הרמב"ם דיבר עליו בהערצה עצומה. מיגאש הוא כינוי – מילה ביוונית שמשמעתה "הגדול/ענק". 

דור רביעי: רבי מימון בר יוסף הדיין )1110–1170 )תלמיד של הר"י מיגאש ודיין בבית הדין שלו. צאצא למשפחה של רבנים ודיינים. בזכות הרמב"ם, מימון הפך להיות מותג. נולד בספרד. חי בלוסינה, קורדובה, ומשם ברח לארץ ישראל, משם למצרים, חזר לא"י ונקבר בטבריה.

 דור חמישי: הרמב"ם: 1135 – 1204 :תחנות חייו כתחנות אביו. עיקר פעילותו בקהיר. ברחו מספרד ככל הנראה כאשר היה בן 10 שנים. יחסי הגומלין ומעברי העולם התורני פרק א': מרכז התורה בבל עובר לבגדד. פרק ב': אגדת ארבעת השבויים פותחת 4 מרכזים חדשים. שהופכים להיות עצמאיים. ספרד ואשכנז. הנדודים מפרים את המרכזים החדשים. בינתיים, הסלגו'קים מחריבים את בגדד ואיתה את יהדות בבל. הבחנה בין ספרד לאשכנז: ספרד: חודריה, ועד יהודי, קהילות גדולות. אשכנז: קהילות קטנות יותר ומפוזרות )עקב הרדיפות(. חכמי ספרד עוסקים בתחומים רבים, חילונים ותורניים. רופאים. פילוסופים )הפילוסופיה מתקבלת מאוד בחשדנות באשכנז(. 

 רבי אברהם בר חייא הנשיא 1065 – 1136 ,ברצלונה. חידש מושגים רבים במדע ובפילוסופיה. הביא את המדע לשפה העברית. וגם אל הנוצרים. אחראי להתפתחות המדע באירופה. פרק ג': יהדות ספרד זולגת לצד הנוצרי ומשם יוצרת יחסי גומלין עם יהדות אשכנז. הקשר בין קהילות ספרד לאשכנז: כאשר יש רדיפות של חכמי ספרד המוסלמית, ומלחמות, חל' מהם בורחים לספרד הנוצרית ומשם נוצר קשר עם קהילות אשכנזיות נוצריות אחרות, כמו צרפת ופרובנס.

  רבי משה אבן עזרא 1055 – 1140 .תחנות חייו: נולד בגרנדה המוסלמית, וברח לספרד הנוצרית עקב הרדיפות ומאז לא ראה את ילדיו. תמך במשוררים צעירים, ביניהם רבי יהודה הלוי. "ספר העיונים והדיונים" – המדריך למשורר הצעיר, נכתב בערבית יהודית. אל נורא עלילה. נפטר בגרנדה הנוצרית. 

 הרמ"ה )ר' מאיר הלוי אבולעפיה( 1170 – 1244 :שכן בעיר טולדו )טוליטולה( שהיתה אז עיר גבול בין הנוצרים למוסלמים. הוא למשל היה נגד כתבי הרמב"ם וניסה לגייס את רבני דרום ספרד נגדו, אולם לא הצליח. ופנה לרבני צרפת. מגדולי הפוסקים בדורו. חבר בבית הדין יחד עם בנו של הר"י מיגאש. דוגמה לשושלת שמושפעת מיחסי הגומלין ספרד-אשכנז:  הרמב"ן 1194( גירונה( – 1270( ארץ ישראל(: פוסק, מקובל, פרשן, רופא. הוא קיבל גם מחכמי ספרד וגם מחכמי אשכנז. בגירונה יש "בית הרמבן". בן דודו של רבינו יונה מגירונדי וכנראה גם מחותנו. תלמידיו המפורסמים: הרשב"א. השתתף כמפשר בוויכוח על ספרי הרמב"ם. פרשן חשוב מאוד לתורה. ידוע מאוד בשל איגרת הרמב"ן. השתתף בוויכוח ברצלונה בשנת 1263 ,בו ניצח אולם גורש ועלה לארץ ישראל.

  תלמידו של הרמב"ן ובן דודו – רבינו יונה מגירונדי 1210( ז'ירונה( – 1263( טולדו(. רבו של הרשב"א. רב בטולדו. לעומת הרמב"ן, הוא התנגד לרמב"ם והחרים את ספריו. הדבר הוביל לשריפת ספרי הרמב"ם על ידי הנוצרים ומאוחר יותר הוביל לשריפת ספרי התלמוד בצרפת. יש האומרים שבעקבות תוצאות אלה הוא הכה על חטא וכתב את ספרו הידוע "שערי תשובה". 

 רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת - רשב"א 1235 – 1310( ברצלונה(. מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו. השפעתו ניכרת במיוחד בתחום הפסיקה ופרשנות התלמוד. תלמידם של רבנו יונה ושל הרמב"ן. משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו בית יוסף. התנגד ללימוד פילוסופיה. הטיל חרם על מי שלומד פילוסופיה מתחת לגיל 25 .ברובע היהודי בברצלונה של היום, מצביעים על ביתו של הרשב"א כאשר במסמכי הנכס שם מצוינת הבעלות של משפחת 'אדרת'. מתלמידיו: הריטב"א, רבנו בחיי. 

 תלמידו: רבינו בחיי בן אשר 1255 - 1340 ,מחבר פירוש על התורה. בנגלה למד מהרשב"א, אותם את הקבלה שלו לקח מחכמי גירונה. הוא חי ופעל בסמיכות להופעת ספר הזוהר ולא ברורים יחסי הגומלין ביניהם. בפירושו לתורה יש הרבה קבלה. חי בסרגוסה. נקבר בארץ ישראל. חכמי אשכנז קיבלו והעריכו את פירושו לתורה. חי ופעל בסרגוסה. 

 תלמיד נוסף של הרשב"א: הריטב"א - רבי יום טוב בן אברהם אשבילי )שין שמאלית( - בן העיר סביליה 1250 – 1330 .פרשן התלמוד מוערך מאוד. למד בברצלונה. חי גם בסביליה. דיין בסרגוסה. חי בעיקר בספרד הנוצרית והיה לו שקט.

  דמות נוספת שנכנסה לשמיניה של ה"בית יוסף" הינה הר"ן, רבינו ניסים 1315 – 1376 .גירונה. השכלה מדעית, פילוסופית ורפואה. כתב לעצמו ספר תורה ששרד ומוחזק בספריה הלאומית בירושלים. דוגמאות למעברים ונדודים: 

 רבינו חושיאל בן אלחנן )אחד מארבעת השבויים( – בארי )איטליה( – קירואן )תוניסיה( הקים ישיבה והפך אותה למרכז תורני. בנו, אלחנן בן חושיאל מכונה "איש רומי". 

 שרירא גאון )בבל( – רב ניסים ואביו )קירואן תוניס( – תלמידו של רבי ניסים הוא שמואל הנגיד )ספרד(. 

 רבי שלמה אבן גבירול 1022( מלגה( – 1068( ולנסיה(. תחנות חייו: מלגה, סרגוסה, גרנדה, ולנסיה. )אביו ישב בקורדובה, אולם בשל המלחמות עבר למלגה(. סבל מתחלואים, מחלות עור. נפטר צעיר. למרות זאת הטביע חותם עמוק כאחד מגדולי המשוררים שקמו בספרות העברית עוד מנעוריו. פילוסוף. משורר. כתר מלכות. "שירה היא רפואה לנפש". ברי סחרוף "אדומי השפתות"

  רבי יהודה הלוי 1075( טודלה( – 1141( א"י?(. תלמידו של הרי"ף. חי בצל הרקונקיסטה, מסע הצלב הראשון, והופעת המוראביטון. מה שגרם לנדודים רבים. כשרוני מאוד, משורר, סוחר, רופא, דמות של מתווך בין משכילי הדרום ליהודי הצפון, פילוסוף, הכוזרי, "ציון הלא תשאלי", שירת הבקשות. השתתף בתחרויות משוררים שניסו לחקות את שירת רבי משה אבן עזרא, אשר בחר בו ואימץ אותו כמשורר צעיר. תחנות חייו: טודלה, טולדו, קורדובה, מצרים, ולא ברור אם הגיע לארץ ישראל, למרות שיש ציון. פיוט ידוע לשבת – "יום שבתון". ביצוע חדיש של אודי דוידי. ביצוע קלאסי. ספר השירים שלו נקרא "דיוואן" דיוואן היא חצר האירוח - "החצר". אגדת מותו עם הפרש המוסלמי בשער האשפות, בלתי אפשרית )הזדמנות לדבר על כיצד מתפתחות אגדות(. סיפור אוסישקין שהחליף את שם ריה"ל על שמו. יש מסורות שונות היכן הוא קבור. מסורת מאוחרת יותר מדברת על הכפר כבול )כפר ערבי בצפון שהיה בו יישוב יהודי מתקופת המשנה(, ושם גם יש ציון שלו ושל ראב"ע, ועל פי המסורת קבורים שם גם מיכה הנביא, ורבי שלמה אבן גבירול. 

 רבי אברהם אבן עזרא 1090( טודלה( – 1164( א"י?(. משורר שירי קודש וחולין, בלשן, פרשן, פילוסוף. אסטרולוג. אסטרונום. רופא. חד חידות. תחנות חייו: טודלה, טולדו, לוסינה, קורדובה – בתקופה זו היה בעיקר משורר )עד גיל 40 לערך(. היו לו שתי תקופות נדודים. תוניס, אלג'יר, מרוקו. וחזרה לספרד. ושוב לצרפת, לונדון, שוב צרפת, איטליה. בתקופת נדודי אירופה כתב בעיקר את ספריו. נפגש וכנראה התחתן עם בתו של ריה"ל. מקום פטירתו לא ידוע, יש אומרים שנקבר בא"י, יש אומרים באיטליה. דמות טראגית שלא הוערכה מספיק בחייה. נאלצה לנדוד המון. חסר מזל, חסר פרנסה. אחרי מותו נכתבו פירושים על פירושיו. מגדולי מפרשי המקרא בכל הדורות.

  מצד שני – הרא"ש – רבינו אשר – 1250 – 1327 :נולד בגרמניה/אשכנז ועבר לספרד. פוסק הלכות. חיבר פירושים על התלמוד. ידוע בשל סגנונו החריף. תקף את אלה שמסתמכים על ספרי הרמב"ם, מכיוון שהלה אינו מביא מקורות לפסיקתו. התנגד לכך שיכתבו את תקנות הקהל בערבית, מכיוון שלא שלט בשפה זו. נאלץ לברוח מאשכנז )יש גרסאות שונות מדוע(, הגיע לברצלונה ונתקבל בה בכבוד גדול. נפטר בטולדו. 

 דוגמה נוספת: בברצלונה קבע את מושבו יליד גירונה - רבנו משה בן נחמן - הרמב"ן, שלמד תורה גם מפי ר' נתן מטרנקטיליש, ור' יהודה בר יקר, שאף הם היו מחכמי פרובנס וצרפת ובאו לספרד. פרק ד': גירוש יהדות ספרד. סוף הפרק הספרדי בספרד. ומשם מורשת ספרד נודדת לאותן ארצות אליה הגיעו חכמיה. כמו צפון אפריקה, ארץ ישראל, הבלקן. חלק מהספרדים בורח לאירופה אולם מושפע ונטמע במורשת האשכנזית, עם ניואנסים שנותרים בה, כמו מהקבלה הספרדית )שמופיעה בעיקר חסידות( וכדומה. רבי יצחק אבוהב – אחרון גאוני קסטיליה. 1433( טולדו( – 1493( פורטוגל(: בעיר צפת ישנו בית כנסת הקרוי "אבוהב", ככל הנראה על שם רבי יצחק אבוהב גאון קסטיליה. בבית הכנסת ישנו ספר תורה עתיק יומין, אשר כתיבתו מיוחסת לרבי יצחק אבוהב עצמו, אשר נקשרו בו מסורות עממיות רבות. אוזכר פעמים רבות על ידי ר' יוסף קארו בחיבורו "בית יוסף" לאורח חיים, מהם בביטויי הערכה מופלגים. רבי יעקב בירב – היה תלמידו. מגדול חכמי ארץ ישראל. נולד בעיר מקדה, הסמוכה לטולדו, בשנת 1474 .בעקבות הגירוש הגיע עד ארץ ישראל. רבי יוסף קארו – תלמידו. נולד בטולדו בשנת 1488 .משם נדד לליסבון עקב הגירוש. ומשם לקושטא. דון יצחק אברבנאל 1437 – 1508 מדינאי, שר האוצר של מלך ספרד. פרשן מעמיק לתורה. סוג של סגירת מעגל - - - ארבעת השבויים יצאו מבארי. והוא יצא בגירוש ספרד והגיע לאיטליה ובמסגרת מסעותיו הגיע למונופולי, עיירה סמוכה לבארי. נקרא לפשר בסכסוך בונציה ושם נפטר.

 תקציר הרצאת ד"ר חגי עמיצור 

עם תוספות ועריכה שי שגב