בס"ד

                                           אין אסתר מגדת

 

פעמיים במגילה מסתירה אסתר  את זהותה  ומסרבת לגלות את את מוצאה. שניהם בפרק ב במגילה.

 אסתר פרק ב

(ט) וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְעֵינָיו וַתִּשָּׂא חֶסֶד לְפָנָיו וַיְבַהֵל אֶת תַּמְרוּקֶיהָ וְאֶת מָנוֹתֶהָ לָתֵת לָהּ וְאֵת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְטוֹב בֵּית הַנָּשִׁים:

 (י) לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד:

ובפעם השניה בהמשך הפרק:

(יט) וּבְהִקָּבֵץ בְּתוּלוֹת שֵׁנִית וּמָרְדֳּכַי ישֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ:

 (כ) אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ:

 

הפעם הראשונה היא עם לקיחתה אל המלך יחד עם כל הבתולות ,ואילו השניה היא לאחר בחירתה על ידי המלך לאחר שמצאה חן בעיניו .

בסך הכל שמרה אסתר על שתיקתה והסתירה את זהותה במשך כתשע שנים !

לכן לא פלא שחז"ל דרשו שכח השתיקה המופלא הזה של אסתר בא לה בירושה מאמא הראשונה:

רחל תפסה פלך שתקנית ועמדו כל בניה בעלי מיסטרין בנימין ישפה יש פה שיודע במכירתו של יוסף ואינו מגיד. שאול על דבר המלוכה לא הגיד לו. אסתר לא הגידה אסתר את עמה.{ילקוט שמעוני}

רבי שלמה אלקבץ בפירושו מנות הלוי רואה גם גדולה בשתיקת העם והקרובים לאסתר שידעו את סודה ולא גילו אותו למלך:

"ואני אומר, זאת הייתה להם, והיא שעמדה להם סיבת ההצלה, זכות שלא נמצא בהם דלטוריא...ומה גם בראותם אסתר שואלת יום כנגד יום 'יבוא המלך והמן', כנראה שרוצה להציל עצמה לבד, וכולם שמו יד לפה ולא גילו מסתוריה".

במפרשים כתבו סיבות שונות לסיבה שבשלה מרדכי ציוה עליה להסתיר את זהותה באדיקות:

תרגום יונתן כתב: ולמה לא חויאת אסתר עמה דתלדותה דלמא רגיז עלה מלכא וקטיל לה ומשיצי עמא די היא מניה לכן פקיד יתה דלא תחוי עמה ותלדותה:- כלומר לאחר שראה מרדכי את מה שקרה לושתי חשש שיקרה דבר דומה לאסתר ויפגע העם היהודי ולכן ציוה אליה לא לומר.

באופן דומה כתב במדרש שמואל : ד"א חשב מרדכי בלבו מיום שגלו ישראל מירושלים אינם מכובדים על העמים שלא אעשה דבר ויעמדו על עמו של הקדוש ברוך הוא וידעו שאסתר קרובתי היא וילכו ויאמרו למלך אשתך יהודית היא ויכרתו את בית אביה ואת עמה לכך צוה עליה אשר לא תגיד.

וגם המהר"ל באור חדש כתב סיבה דומה: ופי' דבר אחר כמו שאמרנו שהיה ירא מרדכי שלא יבוא קלקול לאסתר לסכן אותה ואת עמה ואת מולדתה ואם תגיד עמה אע"ג שלא תגיד מולדתה היה ירא שמא יהרגוה כמו שהרגו לושתי ולכד כתיב (שם ב, יא) בכל יום מרדכי מתהלך לפני חצר המלך לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה.

דרך אחרת במפרשים רואה את סיבת הציווי של מרדכי שאסתר תאמר – בו עצמו , כדי לברוח מן הגדולה והמלכות:

מדרש שמואל: לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה. ולמה אמר לה מרדכי שלא תגיד שהיה בורח מן השררה ומן הגדולה אמר מרדכי שאם תאמר זהו שגידל אותי ויתן לי שררה א"ל הקב"ה אתה בורח מן השררה חייך שאני מגדלך.

ובאופן דומה המהר"ל: " פירש זה המדרש שהי' מרדכי מוכן לדבר זה להתרחק מן המלכות כמו שעשה שאול המלך שהוא היה ראש יחוסו שהיה בורח מן המלכות לכך צוה עליה שלא תגיד וזה גרם שזכה לנצח את המן כמו שהתבאר למעלה כי בשביל שהיתה אסתר יתומה ולכך זכתה אסתר להיות גואל"

 

דרך שלישית במפרשים קושרת את סיבת ההסתרה בסיבה דתית:

אבן עזרא : ""והנכון בעיני כי עשה זה מרדכי בעבור שתשמור תורת השם בסתר שלא תאכל נבילות ותשמור השבתות ולא ירגישו המשרתים".

עקידת יצחק: " לא הגידה אסתר עמה ומולדתה-כי מכיוון שלא הגידה היה כל כוונת המלך להנאת עצמו ולכן לא נאסר עליה אבל אם היתה מגדת יכול שהיה מכריחה לבוא אליה למרות היותה יהודיה ואז היתה חייבת למסור את נפשה כדין ערקתא דמסאנה"

ובאופן דומה כתב גם הרב בכרך בספרו על המגילה: (בשם ע.ק.) מרדכי היה חשוב בתוך העם היהודי ולא רצה לפרסם שנערה יהודיה התחתנה עם נכרי כי זו דוגמא רעה לכלל היהודים. [+ הרב שמואל יניב] { עמ 45}

גם רש"י בפירושו למגילה דגל בדרך זו אלא שנראה שלשיטתו רצונו של מרדכי בתחילה  היה להביא לכך שאסתר לא לתבחר בשל ההסתרה ולא תלקח למלך ובכך ימנע ממנה לעבור על איסורים:

רש"י אסתר פרק ב פסוק י

(י) אשר לא תגיד - כדי שיאמרו שהיא ממשפחה בזויה וישלחוה שאם ידעו שהיא ממשפחת שאול המלך היו מחזיקים בה:

 

אך כל ההסברים הנ"ל לא מסבירים לנו את סיבת הכפל- מדוע חזרה המגילה בפעם השניה על כך שאסתר סירבה לגלות את זהותה וגם שינתה מעט בלשון שבפעם הראשונה כתוב " לא הגידה אסתר ...כי מרדכי ציווה" ואילו בפעם השניה : " אין אסתר מגדת...ואת מאמר מרדכי אסתר עושה"

במדרש  אסתר רבא מובא דבר נפלא:

מדרש רבה אסתר - פרשה ו פסקה ו

(ו) כתיב (שמות י"ז) ושים באזני יהושע זה אחד מארבע צדיקים שניתן להם רמז :שנים חשו ושנים לא חשו

משה ניתן לו רמז ולא חש יעקב ניתן לו רמז ולא חש -דוד ומרדכי ניתן להם רמז וחשו

מרדכי- ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים אמר אפשר לצדקת זאת שתנשא לערל אלא שעתיד דבר גדול שיארע על ישראל ועתידים להנצל על ידיה:

 

על פי מדרש זה נראה לחדש שחל שינוי בדעתו של מרדכי בקשר לסיבת ההסתרה בין הפעם הראשונה לשניה:

בתחילה- בטרם נבחרה אסתר – ציוה עליה מרדכי להסתיר את זהותה , את מולדתה ועמה- כדי שלא יבחרו בה ותצליח להימלט מגזירה זו של לקיחת נערה יהודית לארמון המלך על כל האיסורים בכרוכים בה.לכן גם סירבה אסתר להתקשט ולא בקשה דבר כדי להתגנות בעיני המלך. לכן גם כתוב בפעם זו " כי מרדכי ציווה עליה אשר לא תגיד"- שכן כל כוונתו בשלב זה היתה לדבר מצווה להציל את אסתר מאיסורים.

אך כל זה לא עזר ובכל זאת נבחרה אסתר מכל הנערות ומצאה חן בעיני המלך.

אז כדברי המדרש " נפל האסימון" למרדכי והוא הבין את הרמז משמיים שלא בחינם נבחרה דווקא אסתר אלא שעתידה לצמוח ממנה תשועה לעם היהודי מתוך קרבתה למלך. לכן עכשיו ציווה עליה להמשיך לשמור את סודה- אך הפעם מסיבה אחרת: כדי שתוכל לשמור על יהדותה ומנהגיה בבית המלך בהיחבא, ובו בזמן תוכל למלא את שליחותה בתור סוכנת חרש שלא יוסתרו ממנה מזימות כנגד העם היהודי-וכך תוכל למלא את שליחותה להצלת ישראל מגזירה עתידית. לכן בפעם זו נאמר " ואת מאמר מרדכי אסתר עושה" כי הפעם היתה זו רק סברה מחשבתית -אמונית של מרדכי על סיבת לקיחתה למלך.

עכשיו גם מובנת היטב אמירתו של מרדכי לאסתר: "( ד יד) כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת:"

וזוהי גדולתה של אסתר שלמרות השתנות הסיבה והעובדה שסיבת הציווי הראשוני להסתרה כשלה-עדיין המשיכה לשמוע לקול מרדכי והדרכתו והמשיכה אותה במסירות נפשה להכנס למלך גם כשלא הוזמנה – ולכן ראויה המגילה כולה להקרא על שמה:

" מגילת אסתר"