הסוכה והפירמידה

 

"בסוכות תשבו שבעת ימים

כל האזרח בישראל ישבו בסוכות

למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצריים"

 

כך מצווה אותנו התורה בפרשת אמור על מצוות הישיבה בסוכה.

מעניין השימוש היחידאי במילה אזרח- כל האזרח בישראל ישבו בסוכות- נראה שהישיבה תחת הסכך בסוכה היא מעין תנאי לאזרחות הישראלית התורנית- מדוע?

ועוד יש לשאול מדוע נאמר "בהוציאי אותם מארץ מצרים" ולא "בהוליכי אותם  במדבר ארבעים שנה"?

 

נראה שיש כאן עניין מהותי במהותה של הסוכה. התחנה הראשונה של בני ישראל ביציאתם ממצריים היתה בסוכות " ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה" ולא בכדי.

הסוכה הישראלית היא ההיפך המוחלט של הפירמידה המצרית, ולפיכך היציאה ממצריים היא יציאה מתרבות הפירמידה לתרבות הסוכה.

הפירמידה מבטאת את אחיזת הנצח בעולם הזה שאיפיינה את הפרעונים והתרבות המצרית. בפירמידות למיניהם הושמו גופות המלכים החנוטים במטרה לשמר את גופם יחד עם אוצרות זהב וכסף מתוך תפיסה שבזה תהיה להם אחיזה בנצח. לכן נבנו הפירמידות על ידי מאות אלפי עבדים באופן שהמבנה הגשמי ישרוד את מבחן הזמן- ואכן מבני הפירמידותהם מהשרידים הארכיאולוגיים הגדולים העתיקים והחשובים בעולם.

אלא שבדיוק מתפיסה זו באה יציאת מצריים להוציא אותנו.

הסוכה היא ההיפך הגמור של הפירמידה- "דירת ארעי" מבנה זמני פשוט שבקושי עומד ברוח מצויה ועובר בקלות ממקום למקום. מבטאת תפיסה שהאחיזה בנצח היא בתודעה ובאמונה ולא במבנה גשמי כלשהו. עיקרה הוא הציווי וההליכה בעקבות האמונה למחוזות הרוח האינסופיים :" לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה" " אלה ברכב ואלה בסוסים {ובפירמידות....}ואנחנו בשם ה ". כאשר האדם מבין את עניינו הארעי של העולם החומרי ובונה סוכה- הוא זוכה לחסות הצילא דמהימנותא בצל ענני הכבוד .

לכן המעבר לסוכה הוא הוא התמצית המהותית הרעיונית של יציאת מצריים " כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצריים".

לכן גם הסוכה היא תנאי לאזרחות הישראלית בעיני התורה: ההיפך של אזרח הוא גר. בסוכות אנחנו תושבים ארעיים- גרים, אבל דווקא מתוך תפיסה זו של " כי גרים אתם עימדי"- אנחנו קונים את התודעה הישראלית האמונית השלימה והופכים

ל" אזרחים" בעולמו של האל. התנאי הבסיסי להיות אזרח בישראל- הוא הרגשת הגרות בעולם הזה שקנית דווקא בסוכה.

ביטוי נוסף לזה ניתן לראות בהופעה הראשונה של המילה סוכה בתורה- אצל יעקב אבינו. שם נאמר " ויעקב נסע סוכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות על כן קרא שם המקום סוכות" – יעקב עושה לעצמו בית עיקרי -דירת קבע שיסודה רוחני ואילו למקנה ולקניין הוא נותן מעמד ארעי בבחינת סוכה דירת ארעי. זהו הלימוד העיקרי של אמונת ישראל שנתחדשה ביציאת מצריים.

על בסיס זה גם מלמדים חז"ל שלעתיד לבוא יבחן הקב"ה את הגויים דווקא במצוות הסוכה והם יבעטו בה.

התפיסה הרעיונית הגויית אחוזה בסדרי העולם הזה ואינה יכולה להשתחרר מהם ולהיכנס באמת תחת צל הסוכה והרעיון שהיא משרישה לנטוע את העיקר בעולם האמונה והרוח ולהתייחס לעולם הזה כטפל מצטרף.

לכן גם למדו חז"ל מפסוק זה " כל האזרח בישראל ישבו בסוכות- מלמד שראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת"

האחיזה בעולם הזה סדריו וקנייניו החומריים היא המבדילה ומפרידה בין איש לרעהו ויוצרת את המעמדות והפערים החברתיים- פערים ששורשם בפרעה ובתפיסה המצרית.......

כאשר משתחררים מתפיסות אלו ונכנסים תחת צל הסוכה ומתרוממים לעולם האמונה והרוח- נופלות המחיצות והחציצות וכולם יכולים לשבת באחווה ואחדות בסוכה אחת!