הדרכה-טאג מאהאל
הטאג' מהאל (בהינדית: ताज महल
באורדו ובפרסית: تاج محل) הוא מבנה מונומנטלי בעיר אגרה, אוטר פרדש, הודו.הוא בנוי על גדות נהר היאמונה.
בשנת 1983 הכריז אונסק"ו על טאג'
מאהל כאתר מורשת עולמית ובשנת 2007 הוכרז טאג' מאהל כאחד משבעת פלאי תבל החדשים
אשר נבנו על ידי אדם.
נפתח
במשל עם מסר , סיפור שמזכיר במעט את סיפור בניית הטאג מאהאל.
במדינה
בעת העתיקה היה מלך נכבד ולו אשה המלכה שאותה האהב בכל ליבו. היא גם היתה היועצת
הכי טובה שלו והוא לא זז בלי עצתה.
אך מה
לעשות, הגורל לא האיר פנים והמלכה נפטרה בגיל צעיר.
המלך
בתחילה לא ידע את נפשו מרב צער והתכנס ביגונו. לאחר זמן שיכנעו אותו יועציו שאין
ברירה ויש לו מדינה לנהל.
המלך
חזר לעצמו, אך הבטיח לעצמו דבר אחד: הדבר הראשון שיעשה הוא לבנות מוזוליאום, ארמון
קבורה שטרם נראה כמותו לזכרה של אשתו המלכה האהובה.
מייד
נעצרה כל הבניה בממלכה וטובי האדריכלים החלו לתכנן מבנה מפואר עם מאות חדרים קשתות
וצריחים. משסיימו, באו הבנאים ובנו את הבניין . עשר שנים נמשכה הבניה. אחריהם באו
אמנים שונים וקשטו ופיארו אתץ הבניין החדש: זכוכית קריסטל, אבנים יקרות עצי מהגוני ושיש משובח.
לאחר
חמש עשרה שנה בא האדריכל הראשי להזמין את המלך לחנוכת הבניין.
המלך
מהלך בין החדרים, נפעם מיופי הבנין שעלה על כל הציפיות .בסיום הסיור הגיעו לחדר
האחרון ושם רואה המלך ארון קטן שחור מונח. שואל המלך את האדריכל: מה הארון השחור
הזה? עונה האדריכל: זהו ארונה של המלכה , אנו מצפים שיאמר לחנו המלך היכן לשים
אותו.
אומר
לו המלך: אתה יודע מה? הארמון כל כך יפה , והארון כל כך מכוער. לא מתאים. קח אותו
וקבור אותו בחצר........
את
המשל הזה מביא עמוס עוז בפתיחת ספרו "כל התקוות- מחשבות ישראליות"
המסר
נקרא : שכחת התכלית . פעמים רבות אנו יוצאים לדרך עם כוונה מסויימת אך ברבות הזמן
שוכחים את העיקר ומוצאים את עצמנו מוציאים את הארון מהארמון שבנינו.
מסתבר
ששאה גאהאן, בונה הטאג מהאל לא שכח.
בעיני
רבים נחשב הטאג למבנה היפה ביותר מעשה ידי אנוש שנבנה אי פעם. מאחורי המבנה גם
מיתוס רומנטי מרתק שמוצג בספרו של המשורר ההודי המפורסם ביותר רבינדאראת טאגור
" מתת אוהב"
המתח המשמעותי בחברה ההודית הוא המתח
בין הרוב הגדול ההינדי למיעוט המוסלמי. אמר לי פעם ידיד הודי שזו בושה גדולה לארצו
שהמונומנט הכי מפואר ובולט ,וגם הכי מתוייר מוכר ומפורסם בהודו ואחד משבעת פלאי
עולם -הוא דווקא שריד מהתקופה המוסלמית- הטאג מאהאל- ארמון הכתר .
ב-1612 נישאו בנו של הקיסר המוגולי,
הנסיך חוראם, שמאוחר יותר ייקרא שאה ג'האן, ובחירת לבו ארג'ומנד באנו בגום (הידועה
יותר בכינוי מומטאז מהאל, "נזר הארמון"). מומטאז היתה יועצת הסתרים של
הקיסר, אשת סודו ושותפתו למסעות הכיבוש. שאה גאהן הרחיב מאוד את גבולות ממלכתו עד
שכונה בזמן מסויים מלך העולם.
הם היו בלתי ניתנים להפרדה, עד
שב-1631, בהיותה בת 38 בלבד ,כאשר כרעה ללדת את בנם ה-14, מתה מומטאז. בקשתה
האחרונה היתה שהעולם כולו יידע כמה גדולה היתה אהבתם.
שערותיו של שאה ג'האן הלבינו בתוך כמה
חודשים. הוא התנתק מניהול האימפריה המוגולית והתמסר כולו לבניית המונומנט. מפרס,
סוריה ובוכרה הגיעו אומנים ופסלים; ממצרים, טיבט ואפגניסטן יובאו אבני ספיר, טופז
וירקן. ממעמקי האוקיינוס נשלו פנינים יקרות ואת השיש הלבן הביאו על גבי שיירה של
אלף פילים. עשרים אלף פועלים עמלו במשך כעשרים שנה עד שהושלם המבנה הסימטרי המושלם.
הבניה כולה נמשכה 23 שנים . הארמון המרהיב שנבנה משלב סגנונות בניה
פרסיים/מוסלמיים והינדיים, וככל הנראה ההשראה לו הינה קבר באוזבקיסטאן-גורי אמיר
שבנה תימור לאנג,מאבות אבותיו של שאה גהאן.המאפיין המרכזי הוא כיפת בצל גדולה
מרכזית . לדעת צור שיזף בספרו דרך המשי מקורה הוא במאוזוליאום הממלוכי של דמשק משם
הביא אותה טימור לאנג לסמרקנד ומשם עברה לאגרה ובגיעה לשיאה בבניין הטאג.
. הארמון ברובו בנוי משיש לבן איכותי
ביותר שהובא ממרחק 300 קילומטר על גבי פילים. אבני החן ברבות ששולבו במבנה הובאו
ממצריים, סין ומרוסיה.
הקיסר שכר את שירותיו של אדריכל נודע
מפרס, וכן הביא לוטש אבן מיומן מוונציה הרחוקה. האומן היחיד שחתימתו מתנוססת על
קירות הטאג' הוא אמנט חאן שירזי, אדריכל וקליגרף פרסי.
מבנה הטאג עצמו בנוי כמלבן כאשר בכל
אחד מפינותיו ניצבים מגדלים מתומנים שמעל כל אחד מהם כיפה קטנה. במרכז כיפה גדולה
ומרשימה.אורך כל צלע 55 מטר , הגובה המירבי 64 מטר.
המבנה כולו נמצא על רחבה גדולה שבארבע פינותיה
מגדלים עם כיפה בראשם – כמובן במרחקים שוים מדוייקים. סימטריה שובת עין. הרחבה
כולה מוקפת בגנים ובבריכות מים. המתחם נבנה לפי כללי הסימטריה: אזור שער מפואר, גן המחולק לארבעה רבעים
(צ'אר-באג) על ידי תעלות מים, אזור מרפסת מרוצפת שבצידה המערבי מסגד פתוח הפונה
למכה, בצידה המזרחי ג'וואב (מבנה דומה למסגד כתמונת ראי) ובמרכזה מבנה המאוזוליאום
עצמו.
גן אור הירח נמצא מעברו הצפוני של נהר
היאמונה, ורחבת הבזאר לפני שער הכניסה. המבנים עשויים מאבן חול אדומה מלבד
המאוזולאום שמצופה בשיש אלבסטר.
האגדה מספרת שלאחר מכן כרת הקיסר את
זרועותיהם של האומנים על מנת שקברה של אשתו יישאר המונומנט היפה בעולם. מאוחר יותר
הודח שאה ג'האן על ידי בנו אוראנגזב ונשלח למאסר במבצר אגרה, המשקיף על הבניין.
הוא מת ב-1666 בעודו מביט בערגה בטאג' מהאל, ובו נקבר לצד אשתו. קברה האמיתי של מומתאז נמצא במעמקי
המבנה ואין אליו גישה. קברה המדומה נמצא ממש מתחת לכיפה המרכזית ולידה קברו של שאה
גהאן.
מתחם הטאג' מהאל משתרע על פני כ – 700
דונמים ומחולק באופן סימטרי ומדויק לאזורים הבאים: אזור השער המסוגנן, גן המחולק
לארבעה רבעים שווים באמצעות תעלות מים ואזור המוקדש למרפסת מרוצפת שבצידה המערבי
מסגד פתוח אשר פונה למכה ובצידה המזרחי ג'וואב (מבנה הדומה למסגד). בחלקה המרכזי
של המרפסת ממוקם מבנה המאוזוליאום. גן אור הירח ממוקם מצפון לנהר היאמונה, ורחבת
הבזאר ממוקמת לפני שער הכניסה.
כל המבנים במתחם עשויים מאבן חול אדומה
מלבד המאוזולאום, אשר מצופה בשיש אלבסטר. במבט מהחזית, משתקף המבנה המופלא באופן
כמעט מושלם בבריכה הקסומה המתמזגת עם הגנים הפורחים.
במטרה לשמר את צבען הבוהק של אבני
הטאג' מהאל, הבניין מתוחזק על ידי ממשלת הודו בקפדנות מרובה. הבאים כולם נדרשים
לנעול כיסוי ניילון לנעליהם כדי לא לפגוע באבנים. גם רמת זיהום האוויר בסביבתו
מנוטרת באופן קפדני, במטרה למנוע את שינוי צבען של האבנים.
האם היה אמור להיות עוד טאג' מהאל?
מיתוס עתיק גורס שמול המבנה העתיק
והמיוחד שנקרא טאג' מהאל תוכננה גם בנייתו של טאג' מהאל השחור (Black Taj Mahal), ארמון נפרד ולא פחות
חשוב, שאמור היה להיבנות מעבר לנהר.
את טאג' מהאל השחור התכוון לבנות שאה
ג'האן, מי שבנה לזכר אשתו את הטאג' מהאל המוכר כל כך. הוא חלם לבנות מול טאג' מהאל
הלבן את טאג' מהאל השחור ולהיקבר בו.
אבל ב-9 שנותיו האחרונות היה השאה עצור
בין קירות המבצר האדום, על ידי בנו וספון ששלט אחריו. מהמבצר הוא השקיף אל קבר
אשתו האהובה, עד ליום מותו.
כשמת, נקבר השאה לצד אשתו האהובה בטאג'
מהאל ולא כמו שחלם - במקום שאותו הוא חלם ותכנן לבנות - בארמון השחור, שיוקדש לו
ויוקם מעבר לנהר.
עדויות היסטוריות מזכירות חתיכות שיש
שחור שנמצאו באתר סמוך. יש טענה שהן מקור האמונה זו. למולן יש גרסאות מנוגדות
המדברות על גושי שיש לבן ודהוי שנותרו אחרי בניית הטאג' מהאל הלבן והושחרו עם
הזמן.
הזמן בו מומלץ לצלם את הטאג' מאהל הוא
שעות הזריחה והשקיעה, כאשר הוא נשטף באור ורוד בלתי נשכח.
בכניסה לטאג' מאהל מבצעים חיפוש
בתיקים, ולכן ודאו כי אין עמכם דברי מזון, מכשירים אלקטרוניים (למעט מצלמה) או
חצובה.
ליד הכניסה לטאג' ניתן להשאיר חפצים
בשמירת חפצים מסודרת.
עם קניית הכרטיסים תקבלו כיסויי נעליים
ובקבוק מים קטן (בחלון ליד חלון הכרטיסים). שימרו עליהם היטב, מאחר ותוכלו לשים
אותם על הנעליים ולעלות אל המבנה במקום להסיר את הנעליים.
ניתן לצפות אל הטאג' מאהל מצידו השני
של הנהר, רצוי בשעות הבוקר.
בכניסה למבנה ממתינים מדריכים מקומיים
שמחכים רק לכם ויציעו את שירותי ההדרכה שלהם. התיירות סביב טאג' מאהל מגלגלת לא
מעט כסף. ויחד איתם
עשרות צלמים מקומיים שיציעו לכם צילומים מיוחדים למזכרת.
הטאג
מהאל הוא מקדש האהבה- וגם מקדש לסימטריה מדוייקת מופלאה. בסיורנו נשים לב לסימטריה
בכל הפרטים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה